מפת הסוגיא — חולין מ״חSugya map — Chullin 48

אמר רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן: ריאה הדבוקה לדופן הצלעות — אין חוששין שמא נדבקה מחמת נקב בריאה (ותולים בפגיעה בדופן, וכשרה); אך אם עלו עליה צמחים (אבעבועות מוגלה) באזור הדבק — חוששין שניקבה. מר יהודה בשם אבימי אומר: בין כך ובין כך — חוששין לה תמיד.

§ Rav Yosef bar Minyumi says that Rav Naḥman says: With regard to a lung that is adjacent, i.e., attached, to the ribs in the chest wall, one need not be concerned about the possibility that it became attached as a result of a perforation in the lung as opposed to some injury to the chest wall. But if cysts full of pus sprouted on the lung itself in the area of its attachment to the chest wall, one must be concerned about the possibility that it was perforated, and that this gave rise to the cysts. Mar Yehuda says in the name of Avimi: In both this case and that case, whether or not there are cysts on the lung, one must be concerned about the possibility that the lung was perforated.

כיצד בודקין אם הפגם בדופן או בריאה? אמר רבא: רבין בר שבא הסביר לי — מביאים סכין דק־להב ומפרידים את הריאה מן הדופן; אם יש ריעותא (פצע או מחלה) בדופן — תולים את הדבק בפגיעה שבדופן (וכשרה); ואם אין — מחמת הריאה הוא, וטריפה. וכך הדין אף שהריאה אינה מוציאה אוויר בניפוח, שכן תולים שקרום כיסה את הנקב, ואין הקרום מציל מטריפות.

The Gemara asks: How do we perform an examination to determine whether the injury is in the chest wall or the lung? Rava said: Ravin bar Sheva explained the procedure to me: We bring a knife whose edge is sharp and thin, and we separate the lung from the chest wall. If there is a defect, a wound or disease, in the chest wall, we attribute the attachment to the defect in the chest wall. And if not, we presume that the attachment is due to a defect in the lung, and the animal is a tereifa. And this is the halakha even though the lung does not expel air when inflated, since it is assumed that a scab covered the perforation, and a scab does not prevent the animal from being rendered a tereifa.

רב נחמיה בנו של רב יוסף היה בודק ריאה כזו על ידי ניפוחה במים פושרים — אם לא עלו בועות, הכשירהּ. מר זוטרא בן רב הונא בן רב פפי אמר לרבינא: את מימרת רב נחמיה אתם שונים על הריאה הסמוכה לדופן, ואנו שונים אותה על דברי רבא — שאמר: שתי אונות הריאה שנדבקו זו לזו אין להן בדיקה להכשירן; ואף על פי כן רב נחמיה בדק ריאה כזו במים פושרין.

The Gemara relates that Rav Neḥemya, son of Rav Yosef, examined such a lung by inflating it in tepid water to see if bubbles would appear. Mar Zutra, son of Rav Huna, son of Rav Pappi, said to Ravina: Concerning this episode of Rav Neḥemya, son of Rav Yosef, you teach it as being about this case of a lung attached to the chest wall. But we teach it as being about the case of Rava, as Rava says: These two lobes of the lung that adhere to one another have no means of inspection to deem them kosher. Still, Rav Neḥemya, son of Rav Yosef, examined such a lung by inflating it in tepid water. If no bubbles appeared he would deem the lung kosher.

מקשה רב אשי: וכי בדיקה זו מועילה לשתי אונות שנדבקו? בשלמא כאן, בריאה הסמוכה לדופן, תולים את הדבק בדופן וכשרה; אבל שם, בשתי אונות שסרכו זו לזו — אם אונה זו ניקבה טריפה, ואם אונה זו ניקבה טריפה, ואין כאן מה לתלות בו.

Rav Ashi objects to this: What is this? How can an animal with a lung whose lobes adhered to one another be permitted by means of such an inspection? Granted, here, in the case of a lung attached to the chest wall, we attribute the attachment to an injury in the chest wall rather than the lung, and the animal is kosher. But there, in the case of an adhesion between two lobes, what can be said? If this lobe was perforated the animal is a tereifa, and if that lobe was perforated the animal is a tereifa. Even if a scab covers the perforation and prevents bubbles from appearing, the animal is still a tereifa.

רב נחמן אמר שצמחים מעוררים חשש נקב — משמע שנקב פוסל. ומקשים: וכי רב נחמן אמר כך? והרי אמר רב יוסף בר מניומי בשמו: ריאה שניקבה והדופן סותמתה — כשרה! ומשיבים: אין סתירה — שם מדובר בדבק במקום רביתא (מקום גידולה הטבעי של הריאה), שהסתימה תתקיים והבהמה תחיה; כאן — שלא במקום רביתא.

Rav Naḥman stated that if there are cysts on the lung in the area of its attachment to the chest wall, one must be concerned about the possibility that the lung was perforated. Evidently, if the lung was perforated, the animal is a tereifa. The Gemara asks: And did Rav Naḥman really say this? But doesn’t Rav Yosef bar Minyumi say that Rav Naḥman says: If the lung was perforated but the chest wall seals the perforation, the animal is kosher? The Gemara responds: This is not difficult. There, Rav Naḥman is referring to a lung attached to the chest wall in the place that it grows [revita] naturally. In that case, if the chest wall seals the perforation it will remain sealed, and the animal can live. But here, Rav Naḥman is referring to a lung attached to the chest wall not in the place that it grows.

והיכן הוא מקום רביתא (מקום גידולה הטבעי)? אזור חיתוכי האונות — חזית הריאה שבה האונות סמוכות לדופן מכל צדדיהן.

The Gemara clarifies: And where is the place that it grows? It is the area of the sectioning of the lobes, i.e., the front of the lung where the lobes are adjacent to the chest wall on all sides.

לגוף הדבר: אמר רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן: ריאה שניקבה והדופן סותמתה — כשרה. אמר רבינא: ודווקא כשהריאה סבוכה (אחוזה) בבשר הדופן שבין הצלעות. אמר לו רב יוסף לרבינא: ואם אינה סבוכה — מהו? טריפה. אם כן משמע שאומרים ״נקובה היא״ — ואם כך, אף כשסבוכה תהא טריפה!

§ Since the Gemara cited the statement of Rav Naḥman, the Gemara turns to the matter itself: Rav Yosef bar Minyumi says that Rav Naḥman says: If the lung was perforated but the chest wall sealed the perforation, the animal is kosher. With regard to this statement, Ravina said: And this is the halakha only when the lung is tangled in the flesh of the chest wall, between the ribs. Rav Yosef said to Ravina: And if it is not tangled, what is the halakha? The animal is a tereifa. Evidently, we say that the lung is perforated. But if so, when it is tangled as well, it should be deemed a tereifa.

שהרי שנינו בברייתא (לעניין פצוע דכא): ניקב אבר ההולדה — פסול לבוא בקהל, מפני ששכבת הזרע שותתת ואינו מוליד; נסתם הנקב בבשר — כשר, מפני שחזר להוליד, ״וזהו פסול שחוזר להכשרו״. ומדייק רב יוסף: ״וזהו״ — בא למעט מה? לאו למעט מקרה כעין זה, של ריאה שניקבה ונסתמה בדופן, שאינה חוזרת להכשרה!

As isn’t it taught in a baraita: If a man’s penis was perforated, he is unfit to marry a Jewish woman of fit lineage, because his semen is discharged gently and he cannot procreate, in accordance with the verse: “He that is crushed or maimed in his private parts shall not enter into the assembly of the Lord” (Deuteronomy 23:2). But if the perforation was later sealed with flesh, he is fit, because now he can procreate. And this is an instance of someone who is unfit who returns to his previous state of fitness. Rav Yosef continues: When the baraita states: And this is, what does it serve to exclude? Does it not serve to exclude a case like this, where the lung was perforated and then sealed by the chest wall, in which case the animal would not become kosher again?

משיבים: לא — ״וזהו״ בא למעט קרום שעלה מחמת מכה בריאה עצמה, שאינו נחשב קרום הסותם נקב, מפני שהוא זמני. אבל בשר הדופן נחשב סתימת קבע, ומכשיר.

The Gemara responds: No, the phrase serves to exclude a membrane that appeared due to a wound in the lung, which is not considered a membrane that can seal a perforation, because it is temporary. By contrast, the flesh of the chest wall is considered a permanent seal on the lungs and renders the animal kosher.

מקשה רב עוקבא בר חמא על דין רב נחמן (ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה): אילו ניקב גם בשר הדופן כנגד נקב הריאה — מהו? טריפה, שהרי האוויר יוצא. משמע שההכשר תלוי במצב הדופן — אם כן, תשנה המשנה גם ״נקובת הדופן״ ברשימת הטריפות!

Rav Ukva bar Ḥama objects to the ruling of Rav Naḥman that if a lung was perforated but the chest wall sealed the perforation, the animal is kosher: If flesh in the chest wall was perforated against the perforation in the lung, what would the halakha be? The animal would be a tereifa, since air can now escape from the lung. Evidently, the question of whether the animal is permitted is dependent on the state of the chest wall. If so, let the mishna teach, in addition to the given list of tereifot: An animal whose chest wall was perforated.

ומשיבים: ולטעמך גם תיקשה — הרי אמר רב יצחק בר יוסף בשם רבי יוחנן: מרה שניקבה והכבד סותמתה — כשרה; ואילו ניקב הכבד כנגד נקב המרה — מהו? טריפה! אם כן, לפי קושייתך תשנה המשנה גם ״נקובת הכבד״ — ואין זה כך.

The Gemara responds: And according to your reasoning, one can also ask: The mishna states that if the gallbladder was perforated, the animal is a tereifa. That which Rav Yitzḥak bar Yosef says that Rabbi Yoḥanan says with regard to this, that if the gallbladder was perforated but the liver sealed the perforation the animal is kosher, is difficult. If the liver were perforated against the perforation in the gallbladder, what would the halakha be? The animal would be a tereifa. If so, let the mishna also teach: An animal whose liver was perforated.

אלא צריך לומר: המשנה אינה שונה אבר שניקב כאשר אין הבהמה נטרפת מחמתו (כגון הכבד, שאינו מן הטריפות). כך גם כאן: כיוון שהדופן אינו האבר שהבהמה נטרפת מחמת נקיבתו — אין המשנה שונה אותו.

Rather, one must say that the mishna does not teach cases where the perforated organ is not the one by which the animal is rendered a tereifa. Here, too, in the case of a lung sealed by the chest wall, since the perforated organ, i.e., the chest wall, is not the one by which the animal is rendered a tereifa, the mishna does not teach it.

שאל רבה בר בר חנה את שמואל: ריאה שהעלתה צמחין (אבעבועות) — מהו? אמר לו: כשרה. אמר לו: אף אני אומר כן, אלא שהתלמידים מסתפקים בדבר, שהרי אמר רב מתנא: צמח מלא מוגלה — טריפה, מלא מים זכים — כשרה. אמר לו שמואל: אותו דין של רב מתנא נאמר על צמח שבכוליא (כליה), לא על הריאה.

§ Rabba bar bar Ḥana asked Shmuel: If the lung grew cysts full of pus, what is the halakha? Shmuel said to him: The animal is kosher. Rabba bar bar Ḥana said to him in reply: I also say so, that the animal is kosher, except that the students doubt the matter, as Rav Mattana says: If the cyst was full of pus, the animal is a tereifa; if it was full of clear fluid, it is kosher. Shmuel said to him: That halakha of Rav Mattana was stated with regard to a cyst on the kidney, not on the lung.

רבי יצחק בר יוסף הלך אחר רבי ירמיה בשוק הטבחים, וראה ריאות מלאות צמחים. רצה לברר את דינן, אמר לו: אין אדוני רוצה נתח בשר? אמר לו רבי ירמיה (שלא רצה להורות): אין לי מעות. אמר לו: אני אקיף לך (אקנה בהקפה). אמר לו רבי ירמיה: מה אעשה לך — כשהיו באים לפני רבי יוחנן בעניין זה, היה שולחם לרבי יהודה ברבי שמעון, שהיה מורה בכך להיתר בשם רבי אלעזר ברבי שמעון; ורבי יוחנן עצמו לא סבר כן, ואני מחמיר כדעתו.

The Gemara relates that Rabbi Yitzḥak bar Yosef was walking after Rabbi Yirmeya in the butchers’ market. He saw these lungs that were full of cysts, and he wished to determine the halakha with regard to them. He said to Rabbi Yirmeya: Doesn’t the Master desire a piece of meat? If so, meat from those animals is for sale. Rabbi Yirmeya, not wanting to issue a ruling with regard to the meat, said to him: I have no money. Rabbi Yitzḥak bar Yosef said to him: I will buy them for you on credit. Rabbi Yirmeya realized that he could not avoid issuing a ruling, so he said to him: What can I do for you? As when people came before Rabbi Yoḥanan with such lungs, he would send them before Rabbi Yehuda, son of Rabbi Shimon, who would instruct them in such cases in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, to permit the meat for consumption. But Rabbi Yoḥanan himself does not hold accordingly, and does not permit the meat. I practice stringency in accordance with his opinion.

אמר רבא: כאשר היינו מהלכים אחר רב נחמן בשוק

Rava said: When we would walk after Rav Naḥman in the market

של מפשיטי העורות (ויש אומרים בשוק החכמים), היה רואה ריאות אלו שהיו ״כַּנְדֵי כנדי״ — מלאות צמחים גדולים כעין כדים מלאי נוזל — ולא היה אומר לטבחים דבר; משמע שהכשירן.

of the skinners, and some say in the market of the Sages, he would see these lungs that were full of jugs, i.e., they were covered in large cysts full of liquid, and he would not say anything to the butchers. Evidently, he held that the animals were kosher.

רבי אמי ורבי אסי היו עוברים בשוק טבריא, וראו ריאות אלו שהיו ״טִינָּרֵי טינרי״ — מלאות צמחים קשים גדולים כסלעים — ולא אמרו לטבחים דבר; משמע שהכשירון.

The Gemara relates that Rabbi Ami and Rabbi Asi were passing through the market of Tiberias. They saw these lungs that were full of rocks, i.e., large, hard growths, and they did not say anything to the butchers. Evidently, they held that the animals were kosher.

נאמר: מחט שנמצאה בריאת בהמה שחוטה — רבי יוחנן, רבי אלעזר ורבי חנינא מכשירין; ריש לקיש (רבי שמעון בן לקיש), רבי מני בר פטיש ורבי שמעון בן אליקים טורפין.

§ It was stated that the amora’im disagree with regard to a needle that was found in the lung of a slaughtered animal: Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar and Rabbi Ḥanina deem the animal kosher, while Rabbi Shimon ben Lakish and Rabbi Mani bar Pattish and Rabbi Shimon ben Elyakim deem it a tereifa.

ומציעים: נאמר שבזה נחלקו — שהמטריפים סוברים חסרון מבפנים (שיצר נקב פנימי במחט) שמיה חסרון וטריפה, והמכשירים סוברים שאינו חסרון. ודוחים: לא, לכולי עלמא חסרון מבפנים אינו שמיה חסרון; וכאן נחלקו בזה: לדעת המכשירים — המחט נכנסה דרך הסימפון (קנה הנשימה) בלא נקב; ולדעת המטריפים — ניקבה דרכה מן הוושט ובאה לריאה דרך נקב.

The Gemara suggests: Let us say that they disagree about this: That one Sage, i.e., those who deem it a tereifa, holds that a deficiency on the inside of the lung, created by the needle, is considered a deficiency, rendering the animal a tereifa; and one Sage, i.e., those who deem it kosher, holds that it is not considered a deficiency. The Gemara responds: No, everyone holds that a deficiency on the inside is not considered a deficiency. And here, in the case of a needle, the Sages disagree with regard to this: One Sage, i.e., those who deem it kosher, holds that the needle took the respiratory route and came into the lung without perforating the membrane; and one Sage, i.e., those who deem it a tereifa, holds that it perforated its way out of the digestive system and came through to the lung by perforating its membrane.

מעשה במחט שנמצאה בחתיכת ריאה (לאחר שנחתכה לחתיכות), הביאוה לפני רבי אמי, וסבר להכשירהּ. הקשה לו רבי ירמיה (ויש אומרים רבי זריקא) מן המשנה: ״הריאה שניקבה או שחסרה״ — מהו ״חסרה״? אם תאמר חסרון מבחוץ — היינו ״ניקבה״! אלא ודאי חסרון מבפנים — ושמע מינה: חסרון מבפנים שמיה חסרון, והמחט ודאי חיסרה בפנים.

The Gemara relates that a certain needle was found in a piece of lung after it had been cut into pieces. People there brought it before Rabbi Ami, and he thought to deem it kosher. Rabbi Yirmeya, and some say Rabbi Zerika, raised an objection to this possible ruling from the mishna: The lung that was perforated or that was missing a piece renders the animal a tereifa. Now, what is the case of a lung that was missing a piece? If we say that it was missing a piece on the outside, this is the same as if it was perforated, since any missing piece of the lung wall constitutes a perforation. Rather, is it not referring to a missing piece on the inside? If so, learn from the mishna that a deficiency on the inside of an organ is considered a deficiency, and the needle certainly caused a deficiency inside the lung.

רבי אמי לא הכריע, ולכן שלחו את הריאה לפני רבי יצחק נפחא; גם הוא סבר להכשירהּ. שוב הקשה לו רבי ירמיה (ויש אומרים רבי זריקא) מן המשנה: ״הריאה שניקבה או שחסרה״ — מהו ״חסרה״? אם מבחוץ — היינו ״ניקבה״! אלא ודאי מבפנים — ושמע מינה: חסרון מבפנים שמיה חסרון!

Rabbi Ami did not decide the matter, so they then sent the lung before Rabbi Yitzḥak Nappaḥa. He, too, thought to deem it kosher. Rabbi Yirmeya, and some say Rabbi Zerika, raised an objection to this from the mishna: The lung that was perforated or that was missing a piece renders the animal a tereifa. Now, what is the case of a lung that was missing a piece? If we say that it was missing a piece on the outside, this is the same as if it was perforated. Rather, is it not referring to a missing piece on the inside? If so, learn from the mishna that a deficiency on the inside of an organ is considered a deficiency.

החזירו את הריאה לפני רבי אמי, וטרפהּ. אמרו לו: והרי הרבנן (רבי יוחנן וחבריו) מכשירין? אמר להם: הם הכשירו מפני שיודעים מאיזה טעם — שראו ריאה שלמה ולא היה בה נקב; אבל אנו, מאיזה טעם נכשיר? שמא אילו הייתה הריאה השלמה לפנינו היינו רואים שקרומה ניקב.

They then sent the lung back before Rabbi Ami, and he deemed the animal a tereifa. They said to him: But don’t the Rabbis, i.e., Rabbi Yoḥanan, Rabbi Elazar, and Rabbi Ḥanina, deem it kosher? Rabbi Ami said to them: They deemed it kosher since they knew for which reason they deemed it kosher. They were confronted with a whole lung and could see that it had no perforation. But we, for which reason shall we deem it kosher? We see only part of the lung. Perhaps if the whole lung was before us we would see that its membrane was perforated.

ומדייקים: הטעם שטרף הוא מפני שלא הייתה הריאה השלמה לפניו; הא אילו הייתה לפניו ולא נמצא נקב — כשרה. ומקשים: והרי אמר רב נחמן: סימפון (צינור אוויר) של הריאה שניקב — טריפה, ואם כן אף דרך הסימפון תיטרף! ומשיבים: אותו דין של רב נחמן נאמר בנקב מסימפון אחד לחברו (ששניהם קשים ואין סותם זה את זה).

The Gemara asks: One can infer that the reason he deemed it a tereifa is that the entire lung was not before him, but if it had been before him and the membrane had not been perforated, then he would have deemed the animal kosher. But doesn’t Rav Naḥman say: This bronchus of the lung that was perforated renders the animal a tereifa? Accordingly, even if the needle entered the lung through a bronchus the animal ought to be a tereifa. The Gemara responds: That statement of Rav Naḥman was stated in reference to a case where a needle pierced from one bronchus into another. Since the bronchi are hard, one bronchus cannot seal a perforation in another. By contrast, when a needle perforates the bronchi and continues into the flesh of the lung, soft tissue left behind can seal the perforation.

ומקשים: והרי אמר רב נחמן: הדורא דכנתא (לולאת המעי הסלילי) שניקב כנגד לולאה אחרת — חברתה מגינה עליו וסותמתו; אם כן מדוע סימפון אינו סותם נקב בסימפון אחר? אמר רב אשי: וכי מדמים טריפה לטריפה? אין אומרים בטריפות ״זו דומה לזו״ — שהרי חותך את הבהמה מכאן ומתה, חותך מכאן וחיה.

The Gemara asks: But doesn’t Rav Naḥman say: If this spiral colon was perforated against another coil of the intestine, the other coil protects it by sealing the perforation? If so, why does a bronchus not seal a perforation in another bronchus? Rav Ashi said: Are you comparing tereifot to one another? One cannot say with regard to tereifot: This is similar to that, as one cuts an animal from here, in one place, and it dies, while one cuts it from there, in another place, and it lives.

מעשה במחט שנמצאה בסימפון הגדול (הראשי) של הריאה, הביאוה לפני הרבנן המטריפים (ריש לקיש וחבריו), ולא אמרו בה לא איסור ולא היתר. היתר לא אמרו — כשיטתם המטריפה; אבל גם איסור לא אמרו — כיוון שנמצאה בסימפון הגדול, אפשר לומר שדרך הסימפון נכנסה ובאה, ולא ניקבה.

The Gemara recounts the case of a certain needle that was found in the large, i.e., main, bronchus of the lung. They brought it before the Rabbis who deem an animal tereifa if a needle is found in the lungs, i.e., Rabbi Shimon ben Lakish, Rabbi Mani bar Pattish, and Rabbi Shimon ben Elyakim. They did not say that it was prohibited, nor that it was permitted. They did not say it was permitted, in accordance with their ruling, but they also did not say it was prohibited since the needle was found in the large bronchus, and one can therefore say that it likely took the respiratory route and came into the lung rather than perforating through from the digestive system.

מעשה במחט שנמצאה בחתיכת כבד; סבר מר בנו של רב יוסף לטרוף את הבהמה. אמר לו רב אשי: אילו נמצאה המחט בבשר באופן זה, היה אדוני טורף? והרי כבד שניקב, ככבד ובשר, אינו מטריף כשלעצמו! אלא אמר רב אשי: בודקין — אם חור המחט (״קופא״) פונה כלפי חוץ (לחלל הקיבה), נקובי נקיב ובאה דרך הוושט (טריפה); אם הקופא פונה כלפי פנים, תפסה דרך חלל הדם ובאה לכבד (כשרה).

§ The Gemara relates that there was a certain needle that was found in a piece of liver. Mar, son of Rav Yosef, thought to deem the animal a tereifa. Rav Ashi said to him: If a needle had been found in the flesh, like this case where it was found in the liver, would the Master have deemed it a tereifa? A perforated liver, like perforated flesh, does not in itself render the animal a tereifa, as is evident from the mishna (42a). Rather, Rav Ashi said that we see: If the eye of the needle faces outward, toward the stomach cavity, one must presume that it perforated its way out of the gullet, rendering the animal a tereifa, and thereby came to the liver. If the eye of the needle faces inward, buried in the liver, and the sharp end of the needle is facing outward, one may presume that it took hold of a blood vessel and came to the liver through it, rather than through the gullet, and the animal is kosher.

ודין זה (החילוק לפי כיוון הקופא) נאמר רק במחט עבה, שחור המחט אינו חד דיו לנקוב מעצמו; אבל במחט דקה — אין הבדל אם הקופא פנימה או החוצה, ולעולם תולים שנקובי נקיב ובאה דרך הוושט.

The Gemara adds: And this statement applies only to a thick needle, the eye of which is not sharp enough to cause a perforation by itself. But if the needle is thin, it is no different if the eye faces inward and it is no different if the eye faces outward, and one must presume that it perforated its way out of the gullet and thereby came to the liver.

ומקשים: ומה שונה דין זה מדין מחט שנמצאה

The Gemara asks: And in what way is this case different from that of a needle that is found

בעובי דופן בית הכוסות (אחת הקיבות): אם המחט בולטת מצד אחד בלבד (הצד הפנימי) — כשרה, ואם משני הצדדים — טריפה; ובבולטת רק מבפנים אין אומרים ״נראה אם הקופא לחוץ או לפנים״, אלא כשרה אף אם הקופא פונה החוצה — ואין זה ראיה שניקבה דרך הוושט. מדוע שם אין בודקים את כיוון הקופא?

embedded in the thickness of the wall of the reticulum, where the halakha is as follows: If the needle protrudes from one side, i.e., the inner side of the stomach wall, the animal is kosher, but if it protrudes from both sides, it is a tereifa; and if it protrudes only on the inside we do not say: See if the eye of the needle is facing outward or if the eye of the needle is facing inward? Rather, the animal is deemed kosher even if the eye is facing outward, and that is not considered evidence that the needle perforated through the gullet into the chest cavity and then perforated the thickness of the reticulum.

משיבים: שם, בבית הכוסות, כיוון שיש בו אוכלים ומשקים, אפשר לומר שהאוכלים והמשקים דחקו את חור המחט והבליטוהו כלפי חוץ; לכן אף אם הקופא פונה החוצה, עדיין תולים שהמחט באה מבפנים והבהמה כשרה.

The Sages say in response: There, in the case of the reticulum, since there are food and liquid present, one may say that the food and liquid pushed the eye of the needle through the stomach wall. Therefore, even if the eye points outward, one may still presume that the needle came from the inside, and the animal is kosher.

מעשה במחט שנמצאה בצינור (סימפון) הגדול של הכבד; הונא מר בנו של רב אידי טורף, ורב אדא בר מניומי מכשיר. באו ושאלו את רבינא, אמר להם: ״שקילו גלימא דטרופאי״ — טלו את גלימת אלו שטרפו (כלומר חייבים לשלם לבעל הבהמה שהפסידוהו בשר כשר); הלכה כמכשיר.

The Gemara relates that there was a certain needle that was found in the large duct of a liver. Huna Mar, son of Rav Idi, deemed the animal a tereifa, while Rav Adda bar Minyumi deemed it kosher. They came and asked Ravina about the issue, and he said to them: Take the robe of those who deemed it a tereifa. They must pay restitution to the owner of the animal, who was wrongfully forced to discard his kosher meat.

מעשה בקשית (גלעין) שנמצאה במרה. אמר רב אשי: כשהיינו בבית רב כהנא, היה אומר על מקרה כזה: זו ודאי דרך הסימפון (הצינור המחבר את הכבד והמרה) נכנסה ובאה, שאינה חדה דיה לנקוב את המרה מבחוץ; ואף שאינה יוצאת בנקל אם דוחקים אותה לצינור, תנועות הגוף מגלגלות אותה לאט דרכו. ודין זה בגלעין של תמר (דקל), אבל גלעין של זית — חד הוא ומבזע (בוקע) את דופן המרה, ויש לחשוש שניקבה (טריפה).

The Gemara relates that there was a certain date pit that was found in a gallbladder. Rav Ashi said: When we were in the house of Rav Kahana as students, he would say with regard to such a case: This date pit certainly took the route of the duct connecting the liver and gallbladder and came through it to the gallbladder, as it is not sharp enough to have perforated the gallbladder from without. Even though it is large enough that it does not exit the gallbladder if one tries to squeeze it into the duct, one may still assume that the movements of the animal’s body gradually cause it to slip through the duct. The Gemara adds: And this statement applies only to the pit of a palm, i.e., of a date, but the pit of an olive is pointed. Therefore, one must be concerned that it has pierced the wall of the gallbladder, rendering the animal a tereifa.