מפת הסוגיא — חולין מ״וSugya map — Chullin 46

המשנה אמרה: ניטלה הכבד — טריפה. מדייקת הגמרא: אם נשתייר ממנה כלשהו — כשרה, אף על פי שאין בשיור כזית. והקשו: והרי שנינו במשנה אחרת (נד.): ניטל הכבד ונשתייר ממנו כזית — כשרה, ומשמע שאם נשתייר פחות מכזית — טריפה!

§ The mishna states: If the liver was removed and nothing remained of it, the animal is a tereifa. The Gemara asks: It follows, therefore, that if anything remained of it, the animal is kosher, even if the remaining piece does not constitute an olive-bulk. But didn’t we learn in a mishna on 54a: If the liver was removed and an olive-bulk of it remained, it is kosher? One can infer that if less remained, it is a tereifa.

אמר רב יוסף: אין קושיה — משנתנו (המכשירה כל שיור) כרבי חייא, והמשנה האחרת (הדורשת כזית) כרבי שמעון בר רבי. כעובדה שרבי חייא היה זורק שיור שפחות מכזית (שסבר טריפה), ורבי שמעון בר רבי היה מטבילו בתבלין ואוכלו (שסבר כשרה). וסימנך לזכור מי החמיר: ״עשירים מקמצין״ — רבי שמעון בר רבי היה עשיר ובכל זאת לא נתן לבשר להתבזבז.

Rav Yosef said: This is not difficult. This mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥiyya, while that mishna later in the chapter is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi. This is like that incident in which an amount smaller than an olive-bulk remained of the liver, and Rabbi Ḥiyya discarded it, as he holds that the animal is a tereifa, but Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, dipped it in a seasoning and ate it. And your mnemonic to remember which Sage maintained which opinion is: The rich are stingy. Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, was wealthy, but he nevertheless did not allow the meat to go to waste.

מסופר: גדוד צבא בא לפומבדיתא, רבה ורב יוסף ברחו, ופגע בהם רבי זירא ואמר להם, ״בורחים״, הלכה זו: הכזית שאמרו שצריך להישתייר מן הכבד — צריך שיהיה במקום חיבור הכבד למרה. רב אדא בר אהבה אמר: במקום שהיא חיה (חיבורה לשאר האיברים תחת הכליה הימנית). אמר רב פפא: הלכך, כדי לצאת ידי שתי הדעות — צריך כזית במקום המרה וגם כזית במקום שהיא חיה; אם לאו — טריפה.

The Gemara relates that a certain royal army came to Pumbedita, and Rabba and Rav Yosef fled the city, whereupon Rabbi Zeira met them. Rabbi Zeira said to them: Refugees, hear this halakha: The olive-bulk that the Sages said must remain of the liver so the animal will remain kosher must be in the place where the liver connects to the gallbladder. Rav Adda bar Ahava says: The olive-bulk must be in the place that the liver lives, i.e., is connected to the other organs, under the right kidney. Rav Pappa said: Therefore, in order to satisfy both opinions, we require an olive-bulk in the place of the gallbladder, and we also require an olive-bulk in the place that it lives. Otherwise, the animal is a tereifa.

שאל רבי ירמיה: אם הכזית הנשתייר אינו חתיכה אחת אלא פירורים שמתלקטים יחד לכזית — מהו? ואם הוא ארוך ודק כרצועה — מהו? שאל רב אשי: אם הכזית מרודד — שטוח ורחב אך דק מכזית — מהו? לכל אלו: תיקו (הספק לא הוכרע).

Rabbi Yirmeya raises a dilemma: If the olive-bulk that remained was not all in one piece, but rather small pieces that could be gathered together to form the requisite measure, what is the halakha? Alternatively, if it was long and thin like a strip, what is the halakha? Rav Ashi raises a dilemma: If the olive-bulk was flat, broad but thinner than an olive, what is the halakha? To all these questions the Gemara responds: The dilemma shall stand unresolved.

שאל רבי זריקא את רבי אמי: כבד שנתלשה ממקומה במקומות רבים ונותרה תלויה רק בקרומיה (טרפשיה), אך הכבד עצמה שלמה — מהו? אמר לו: דלדול זה איני יודע מה דינו, שהרי בין למי שאמר ״במקום מרה״ — הרי השיור קיים, ובין למי שאמר ״במקום שהיא חיה״ — הרי הוא קיים; ולכן ודאי כשרה.

Rabbi Zerika asked Rabbi Ami: If the liver was detached from the other organs in numerous places and was attached only to its membranes [betarpasheha], but the liver itself remained intact, what is the halakha? Rabbi Ami said to him: With regard to the halakha, I do not know what the significance is of this detachment that you mentioned. If you rule according to the one who says that an olive-bulk must remain in the place of the gallbladder, that is the case here. And if you rule according to the one who says that it must be in the place that it lives, that is the case here as well. Consequently, there is no doubt that the animal is kosher.

המשנה: הריאה שניקבה — טריפה. רב ושמואל ורב אסי אומרים: הכוונה לקרום החיצון, ויש אומרים שאמרו לקרום הפנימי. אמר רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן: וסימנך — ״כיתונא דורדא דמנחא ביה ריאה״ (גלימה ורודה שהריאה מונחת בה): הקרום הפנימי אדום והחיצון לבן, ולרב נחמן המשנה עוסקת בקרום הפנימי.

§ The mishna states: The lung that was perforated renders the animal a tereifa. The Gemara quotes Rav and Shmuel and Rav Asi, who all say: The mishna is referring specifically to the outer membrane. And some say that they said that the mishna is referring specifically to the inner membrane. Rav Yosef bar Minyumi said that Rav Naḥman said: And your mnemonic should be: The red robe in which the lung rests. The inner membrane is red, while the outer membrane is white, and according to Rav Naḥman, the mishna is referring to the inner membrane.

פשוט: אם ניקב הקרום החיצון ולא ניקב הפנימי — הקרום הפנימי מגין על הריאה, והבהמה כשרה. וכדברי רבה, שאמר: ריאה זו שניטל קרומה החיצון (״אגליד״)…

The Gemara comments: It is obvious that if the outer membrane is perforated but the inner membrane is not perforated, the inner membrane protects the lung, and the animal is kosher. This is in accordance with the statement of Rabba, as Rabba says: This animal with a lung whose outer membrane was removed,

…עד שנראית כתמר אדום — כשרה; וכל שכן אם רק ניקב. אך אם ניקב הקרום הפנימי ולא ניקב החיצון — האם החיצון מגין, או אינו מגין (וטריפה)?

so that it looks like a red date, is kosher; all the more so is that the case if it was only perforated. But if the inner membrane was perforated but the outer membrane was not perforated, does the outer membrane protect the lung? Or does it not protect it, in which case the animal is a tereifa?

נחלקו בכך רב אחא ורבינא: אחד אומר אינו מגין, ואחד אומר מגין. וההלכה: מגין, כדברי רב יוסף שאמר: ריאה זו שמשמיעה קול בניפוחה (״אווש״) — אם יודעים מהיכן הקול, מניחים שם נוצה או רוק או קש; אם מבעבע בניפוח — טריפה (שניקבו שני הקרומים), ואם לא — כשרה. ואם אין יודעים מהיכן הקול — מביאים גיגית מים פושרין ומניחים בה את הריאה.

Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to this question. One says: It does not protect the lung; and one says: It protects the lung. And the halakha is that it protects the lung, in accordance with the statement of Rav Yosef. As Rav Yosef says: With regard to this lung that emits a sound when inflated, if we know from where it emits a sound, we set a feather, or saliva, or straw on that point. If the saliva bubbles when the lung is inflated, the animal is a tereifa, since this proves that the lung is perforated through both membranes. And if not, the animal is kosher. And if we do not know from where it emits a sound, we bring a basin of tepid water and set the lung inside it.

לא במים חמים — שמכווצים את הריאה וסותמים הנקב, ולא במים קרים — שמקשים את הריאה ועלולה להיסדק; אלא במים פושרין ומנפחים. אם מבעבע — טריפה, ואם לא — כשרה, שניכר שרק הקרום הפנימי ניקב ולא החיצון, והקול נובע מן האוויר הנע בין שני הקרומים. מכאן שרב יוסף סובר: ניקב הפנימי בלבד — כשרה.

One cannot place it in hot water, as it causes the lung to contract, closing the perforation. And one cannot place it in cold water, as it hardens the lung and may cause it to crack. Rather, we set it in tepid water and inflate it. If the water bubbles, the animal is a tereifa. And if not, the animal is kosher, since it is apparent that only the inner membrane is perforated and the outer membrane is not perforated, and the fact that it emits a sound is due to the air moving in the space between the two membranes. Evidently, Rav Yosef holds that if only the inner membrane is perforated, the animal is kosher.

(סימן לזכירת מימרות רבא הבאות על הריאה: ״אהיני״ — אגליד כאהינא; ״סומקא״ — האדימה; ״דיבש״ — יבשה; ״גילדי״ — גילדי גילדי.)

§ The Gemara provides a mnemonic to remember the following statements of Rava with regard to the lung: Dates, red, that dried, scabbed.

גופא (חזרה לעצם המימרא שהובאה לעיל): אמר רבא: ריאה זו שניטל קרומה החיצון עד שנראית כתמר אדום — כשרה. ועוד אמר רבא: ריאה שהאדים קרומה מחמת דימום — אם רק מקצתה האדימה — כשרה, ואם כולה האדימה — טריפה.

The Gemara turns to the matter itself mentioned above: Rava says: This animal with a lung whose outer membrane was removed so that it looks like a red date is kosher. And Rava says: With regard to a lung whose outer membrane reddened due to bleeding of the lung, if only part of it turned red, then the animal is kosher, but if all of it turned red, the animal is a tereifa.

אמר רבינא לרבא: מה הטעם שמקצתה כשרה? משום שהבהמה חוזרת ומתרפאת מן הפצע — אם כן גם כשכולה האדימה היא חוזרת ומתרפאת! והרי שנינו בברייתא: החובל בשאר שקצים ורמשים (שאינם משמונת השרצים) אינו חייב בשבת עד שיצא מהם דם — משמע שאדמומית מחמת דימום פנימי אינה חבורה קבועה ותחזור.

Ravina said to Rava: What is the reason that the animal is kosher if only part of the outer membrane reddened? Presumably, it is because the animal eventually recovers from the wound. But even if all of it turned red as well, the animal recovers. Isn’t it taught in a baraita: If one injures one of the eight impure creeping creatures mentioned in the Torah, one is liable for desecrating Shabbat; but if one injures other repugnant creatures and creeping animals, one is not liable until blood leaves their body as a result of the injury, even if their skin reddens as a result of internal bleeding?

וכי תאמר: דווקא לשמונה שרצים מדמים את הריאה, שבהם שנינו — נצרר הדם אף על פי שלא יצא, חייב, משום שאינו חוזר ונבלע — אם כן, אפילו האדימה מקצתה תיטרף, שהרי גם בה נצרר הדם! אלא: לא שנא — אין חילוק בין מקצתה לכולה.

And if you would say: We compare the lung to one of the eight creeping creatures, as it is taught in a baraita: If the blood collected under the skin of one of the eight creeping creatures, even if it did not leave the body, one is liable for desecrating Shabbat, because the blood will not be reabsorbed into the body and the wound is permanent; that is difficult: If so, then there is still no reason to distinguish between part of the lung and all of it, and even if only part of the lung turned red, the animal should be rendered a tereifa as well, because the blood will not be reabsorbed into the body. Rather, there is no difference between the reddening of part or all of the lung.

ועוד אמר רבא: ריאה שיבש מקצתה — טריפה. וכמה צריך שתתייבש כדי שתיטרף? אמר רב פפי בשם רבא: כדי שתהיה נפרכת (מתפוררת) בלחיצת ציפורן.

And Rava says: If part of the lung was dried, the animal is a tereifa. And how much must the lung be dried so as to render the animal a tereifa? Rav Pappi says in the name of Rava: It must be so dry that it can be crumbled with a fingernail.

ושואלים: כמאן — כרבי יוסי בן המשולם? שכן שנינו בברייתא (בכורות לז.) לעניין אוזן יבשה של בכור שמתירתו לשחיטה: איזו היא יבשה — שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם; רבי יוסי בן המשולם אומר: יבשה כדי שתהא נפרכת בציפורן.

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this statement? Is it in accordance with the opinion of Rabbi Yosei ben HaMeshullam? As it is taught in a mishna (Bekhorot 37a): If a kosher firstborn animal has a blemish, such as a dried ear, it may be slaughtered outside the Temple. What is a dried ear? It is any ear that if perforated does not bleed a drop. Rabbi Yosei ben HaMeshullam says: It must be so dry that it can be crumbled with a fingernail.

משיבים: אפילו תאמר שזה כרבנן — שאני אוזן בכור, ששולט בה הרוח ולכן אם יבשה כדי שלא תוציא דם אינה חוזרת ומתרפאת; אבל ריאה, שאין האוויר שולט בה, חוזרת ומתרפאת — ולא נטרפת אלא ביובש שתיפרך בציפורן. ועוד אמר רבא: ריאה זו העומדת לפנינו מכוסה גלדים גלדים, או כתמים שחורים, או מראות (פצעים) שונים — כשרה.

The Gemara responds: You may even say that the statement is in accordance with the opinion of the Rabbis. With regard to the ear of a firstborn, which is exposed to the wind, the Rabbis hold that the animal would not recover if it is so dry that it does not bleed. But with regard to the lung, which is not exposed to the wind, the animal would recover unless it is so dry that it can be crumbled with a fingernail. And Rava says: This lung that stands before us covered in scabs, or covered in black marks, or covered in sores with different appearances, is nevertheless kosher.

אמר אמימר בשם רבא: אין מקיפין (משווים) בבועות. אם מצא בועה נקובה בריאה ואינו יודע אם ניקבה לפני השחיטה (טריפה) או אחריה (כשרה) — אינו רשאי לנקב בועה אחרת כדי להשוות את מראיהן ולברר.

§ Ameimar says in the name of Rava: One may not compare cysts of the lungs. If one finds a perforated cyst on the lung, but does not know whether it was perforated before or after slaughter, he may not perform a test by perforating another cyst in order to compare their appearances.

ועוד אמר רבא: שתי אונות הריאה הסרוכות (דבוקות) זו לזו בחוטים דקים — אין להן בדיקה (טריפה ודאית), שכן הסירכה נוצרה מחמת נקב. ולא אמרנו זאת אלא בסירכה שלא כסדרן — שאונה נסרכה לאונה שאינה סמוכה לה; אבל כסדרן (אונות סמוכות) — זו דרך גידולן והבהמה כשרה.

And Rava says: These two lobes of the lung that adhere to one another by thin strands have no need for inspection, since it is certain that these adhesions arose due to a perforation of the lung, rendering the animal a tereifa. The Gemara adds: And we said this halakha only with regard to adhesions that are out of order, where a lobe adhered to a non-adjacent lobe. But with regard to adhesions that are in order, that is their normal manner of growth, and the animal is kosher.

ועוד אמר רבא: שתי בועות הסמוכות זו לזו על הריאה — אין להן בדיקה, והבהמה טריפה ודאית, שחזקתן שנוצרו סביב נקב. אבל אם יש רק בועה אחת הנראית כשתיים מחמת שקע באמצעה — מביאים קוץ (סילוא) ובוקעים אותה; אם הנוזל משתפך מצד אל צד — בועה אחת היא וכשרה, ואם לא — שתי בועות הן וטריפה.

And Rava says: These two cysts that are adjacent to one another on the lung have no need for inspection. The animal is definitely a tereifa, since it is presumed that the cysts formed around a perforation in the lung. But if there is only one cyst that looks like two, due to a depression in the middle, we bring a thorn and pierce it to remove the fluid inside. If the fluids from either side empty into one another, this indicates that it is one cyst, and the animal is kosher. And if not, they are two separate cysts, and the animal is a tereifa.