מפת הסוגיא — חולין מ״הSugya map — Chullin 45

אמר רב יהודה בשם רב: אם הקנה ניקב נקבים קטנים רבים סביב היקפו כמו נפה — הנקבים מצטרפים לשיעור רוב היקף הקנה, ואז הוא נחשב כחתוך וטריפה.

§ With regard to the halakha that a cut windpipe renders the animal a tereifa, Rav Yehuda says that Rav says: If the windpipe was perforated with a series of small holes around its circumference like a sieve, the small holes join together to constitute a majority of the circumference. Therefore, if their collective size is a majority of the circumference, the windpipe is considered cut.

הקשה רב ירמיה ממשנה (אהלות): גולגולת שיש בה נקב אחד ארוך, ואפילו נקבים הרבה — מצטרפים לשיעור מלוא המקדח (שיעור טומאת הגולגולת). משמע: מכיוון ששיעורה מלוא מקדח, מצטרפים לאותו שיעור. אם כן גם בקנה — כיוון ששיעורו כאיסר, יצטרפו לכאיסר ולא לרוב!

Rav Yirmeya raises an objection: The mishna teaches (Oholot 2:3) that if a skull of a corpse has a round hole at least the size of a drill bit used for surgery, then the skull does not impart ritual impurity in a tent. With regard to this, a baraita states: And in a skull that contains one long hole, or even if it has many small holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole. Evidently, since the requisite measure is the size of a drill hole, the small holes join together to constitute the size of a drill hole, and not another measure. If so, here, too, in the case of the windpipe, since the requisite measure of a hole to render the animal a tereifa is the size of an issar (see 54a), the small holes should join together to constitute the size of an issar. Why must they constitute the majority of the circumference?

נעלם מרב ירמיה מה שאמר רבי חלבו בשם רב חמא בר גוריא בשם רב: נקבים שיש בהם חיסרון (שניטל מהם בשר) מצטרפים לשיעור כאיסר; אבל נקבים קטנים שאין בהם חיסרון — מצטרפים רק לרוב היקף הקנה. ולכן אין מן הגולגולת קושיה.

The Gemara notes: It escaped him, i.e., Rav Yirmeya, that which Rabbi Ḥelbo says that Rav Ḥama bar Gurya says that Rav says: Perforations that are a deficiency, i.e., holes of significant area, join together to constitute the size of an issar, and perforations that are not a deficiency, but are as small as the holes of a sieve, must join together to constitute a majority of the circumference, which is the measure of a cut windpipe. Since the holes are not substantial in area, the windpipe cannot be said to be missing a piece, but it may be considered cut.

אמר רבה בר בר חנה בשם רבי יהושע בן לוי: ניטלה מן הקנה רצועה — שטחה מצטרף לכאיסר, אף אם הרצועה צרה מאיסר. שאל רבי יצחק בר נחמני את רבי יהושע בן לוי: ניקבה כנפה (נקבי נפה) — מהו? השיב לו: כבר אמרו — נקבים שיש בהם חיסרון מצטרפים לכאיסר, ושאין בהם חיסרון מצטרפים לרוב.

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If a strip of the windpipe was removed from it, its area joins to constitute the size of an issar, even if the strip itself is narrower than an issar. Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani asked Rabbi Yehoshua ben Levi: If the windpipe was perforated like a sieve, what is the halakha? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: The Sages said with regard to this case: Perforations that are a deficiency join together to constitute the size of an issar, and perforations that are not a deficiency join together to constitute a majority of the circumference.

שיעור האיסר לחיסרון הקנה נאמר רק בבהמה; בעוף כל רוחב הקנה צר מקוטר האיסר. ובכן — מהו השיעור בעוף?

The Gemara raises a question: The measure of an issar for missing flesh in the windpipe applies only to animals. In birds, this cannot be the measure, as the entire width of the windpipe is less than the diameter of an issar. What, then, is the measure with regard to a bird?

אמר רבי יצחק בר נחמני: לי נתפרש מפי רבי אלעזר — בעוף חותכים את הרקמה המנוקבת, מקפלים אותה ומניחים על פי הקנה; אם היא חופה את רוב הקנה — טריפה, ואם לאו — כשרה. אמר רב פפא: וסימנך — נפה (שמניחים את המנוקב על פי הקנה כנפה).

Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Elazar: One severs the perforated tissue, folds and lays it over the opening of the windpipe. If it covers the majority of the windpipe, the animal is a tereifa; and if not, the animal is kosher. Rav Pappa said: And your mnemonic for this halakha should be a sieve. If the tissue is perforated like a sieve, one must place it over the opening of the windpipe as if it were a sieve.

אם ניטל מן הקנה חתיכה ונפחת כעין דלת התלויה על ציר, אמר רב נחמן: שיעורו — שיכנס איסר לרוחב הנקב (גדול מאיסר). נסדק הקנה לאורכו, אמר רב: אפילו לא נשתיירה בו אלא חוליא (טבעת) אחת שלמה למעלה וחוליא אחת למטה — כשרה.

The Gemara continues: If the windpipe was missing a piece so that its appearance was like a door, where the missing flesh was partially attached as though on a hinge, Rav Naḥman said: If the missing piece is so large that an issar can enter the hole widthwise, i.e., it is wider and taller than an issar, the animal is a tereifa. If the windpipe was cracked along its length, Rav said: Even if only one undamaged segment remains in the windpipe above the crack and one segment below it, the animal is kosher.

אמרו הלכה זו לפני רבי יוחנן, ואמר: ״מה חוליא ומה חוליא״ שאמר רב? אין החוליות מעלות או מורידות. אלא אמור כך: אפילו לא נשתייר בקנה אלא משהו למעלה מן הסדק ומשהו למטה — כשרה.

The Sages said this statement before Rabbi Yoḥanan, who said: What is this segment and what is that segment that Rav says? Segments are immaterial to the matter. Rather, say: Even if any amount remained intact in the windpipe above the crack, and any amount below, the animal is kosher.

אמרו לפני רבי יוחנן את הדבר הזה משמו של רבי יונתן הבבלי — שמשהו למעלה ומשהו למטה מכשיר. אמר להם בשמחה: יודעין חברינו הבבליים לפרש כפירוש זה? — שמח שרבי יונתן פירש כמותו.

The Sages said this statement in Eretz Yisrael before Rabbi Yoḥanan in the name of Rabbi Yonatan the Babylonian, i.e., that any amount of undamaged tissue above and below the crack renders the animal kosher. Rabbi Yoḥanan said to them, excitedly: Do our Babylonian friends know how to interpret in accordance with this explanation? He was happy that Rabbi Yonatan interpreted it the same way he did.

שנה רבי חייא בר יוסף לפני רבי יוחנן: כל הצוואר כשר לשחיטה, מן הטבעת הגדולה (שבראש הקנה) ולמטה עד כנפי הריאה התחתונות. אמר רבא: ״תחתונה״ — כלומר העליונה הקרובה לראש, כשהבהמה תלויה ברגליה; שאני אומר: כשר כל אורך הצוואר שהבהמה פושטת לרעות, ובלבד שלא תיאנס (לא תימתח בכוח).

§ Rabbi Ḥiyya bar Yosef taught before Rabbi Yoḥanan: The entire neck is fit for slaughter, from the large uppermost ring of the windpipe downward until the lower edges of the lung. Rava says that the phrase: Lower edges of the lung, is referring to an animal hung by the feet; that is, it actually denotes the upper edges nearest the head. As I say that the area fit for slaughter is all the length of the neck that an animal extends in order to graze, provided that it is not forced to extend its neck further than it wishes. Consequently, the very bottom of the neck is not a location fit for slaughter.

בעי רב חנינא (ויש אומרים רב חנניה): אם הבהמה אנסה את עצמה ומתחה צווארה, מהו דין השטח הנוסף? תיקו. ישבו רבי יוחנן וריש לקיש, ויצא דבר מביניהם: אם השוחט אנס את הסימנים ומתח את הצוואר ושחט בקצה התחתון — שחיטתו פסולה. ואם ניקב הקנה למטה מן החזה — נידון כריאה, וטריפה בכל שהוא.

Rav Ḥanina, and some say Rav Ḥananya, raises a dilemma: If the animal forced itself and extended its neck, what is the halakha with regard to the additional area? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. The Gemara relates that Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish sat together, and a matter emerged from between them: If the slaughterer forced the animal to extend the simanim by stretching the neck and slaughtered the animal at the lower end of the neck, the slaughter is not valid. And if the windpipe was perforated below the breast, it is considered to be like a perforated lung, which renders the animal a tereifa no matter the size of the perforation. A perforation in the upper windpipe must be the size of an issar to render the animal a tereifa (see 54a).

תנו רבנן: איזהו ה״חזה״ הניתן לכוהנים מכל זבחי שלמים? זה החלק הפונה אל הקרקע, ולא הצלעות שבצדדים; ולאורכו — למטה עד הצוואר (כשתלויה ברגליה) ולמעלה עד הכרס. חותך שתי צלעות הקרובות לראש משתי הדפנות מכאן ומכאן — וזהו החזה הניתן לכוהנים.

The Gemara elaborates: The Sages taught in a baraita: Which is the breast that must be given to the priests as a gift from every peace offering (see Leviticus 7:31)? This is the section that faces the ground, not the ribbed area on the sides. And lengthwise it extends below, when the animal is hung from the legs, until the neck, and above until the rumen. One cuts the two ribs nearest the head from the two sides of the animal from both directions, and this is the breast that is given to the priests.

המשנה: ניקב קרום המוח — טריפה. רב ושמואל אמרו שניהם: יש למוח שני קרומים — עליון עבה הסמוך לגולגולת, ותחתון דק הסמוך למוח. ובדין: נטרפת בנקיבת הקרום העליון אף שלא ניקב התחתון; ויש אומרים — עד שייקב גם התחתון. אמר רבי שמואל בר נחמני: וסימנך — ה״חייתא״ (הנרתיק הדק) שמונח בתוכו המוח, הוא הקרום התחתון הקובע.

§ The mishna states: If the membrane of the brain was perforated, the animal is a tereifa. The Gemara cites Rav and Shmuel, who both say: The brain is covered by two membranes, a thick outer membrane adjacent to the skull and a thin inner membrane adjacent to the brain. The animal is a tereifa if the outer membrane was perforated, even if the inner membrane was not perforated. And some say that the animal is not a tereifa unless the inner membrane was perforated as well. Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: And this is your mnemonic to remember the halakha: The bag in which the brain rests, i.e., the inner membrane.

אמר רבה בר בר חנה בשם רבי יהושע בן לוי: אף שהקרום הדק כמעט נסתר, כנגדו בביצים — שגם הן עטופות בקרום דק — ניכר ההבדל. אמר רבי שמעון בן פזי בשם רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: מוח — כל מה שבתוך הגולגולת (״הקדרה״) נידון כמוח, ומשהתחיל להימשך כחוט החוצה — נידון כחוט השדרה. ומהיכן מתחיל להימשך? אמר רבי יצחק בר נחמני: לי נתפרש מפי רבי יהושע בן לוי — כמין שני…

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: Even though the inner membrane of the brain is very thin and not easily visible, its equivalent in the testicles, which are also enclosed in a thin membrane, is conspicuous, as it has an appearance different from the testicles themselves. Rabbi Shimon ben Pazi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says in the name of bar Kappara: With regard to the brain, everything inside the skull is considered part of the brain. From the point where it begins to extend like a cord out of the base of the skull, it is considered the spinal cord. And from where does it begin to be extended? Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani said: It was explained to me personally by Rabbi Yehoshua ben Levi himself: Protrusions similar to two

…פולין מונחים על פי הקדרה (פתח הגולגולת), במקום שחוט השדרה יוצא. מן הפולין ולפנים — נידון כמוח (כלפנים), שטריפה בנקב כל שהוא בקרום; מן הפולין ולחוץ — נידון כחוט השדרה (כלחוץ), שטריפה רק ברוב. ובאשר לפולין עצמם — איני יודע; ומסתבר שהם כלפנים.

beans lie at the opening of the skull, where the spinal cord exits. From the beans inward, the nerve tissue is considered like the inside, i.e., the brain. Therefore, if its membrane is perforated, even minimally, the animal is a tereifa. From the beans outward, the nerve tissue is considered like the outside, i.e., the spinal cord. A perforation of the membrane in this area renders the animal a tereifa only if the spinal cord is mostly cut. And with regard to the area of the beans themselves, I do not know what the halakha is; but it stands to reason that it is considered like the inside.

רבי ירמיה בדק בעוף ומצא כמין שני פולין מונחים על פי הקדרה — כדברי רבי יהושע בן לוי, שאף בעוף נמצא סימן זה לגבול המוח וחוט השדרה.

The Gemara relates that Rabbi Yirmeya inspected a bird and found protrusions similar to two beans lying on the opening of the skull.

המשנה: ניקב הלב לבית חללו — טריפה. בעי רבי זירא: האם הכוונה לבית החלל הקטן שבלב או לבית החלל הגדול? אמר לו אביי: מה הספק? הרי שנינו אצל הריאה — רבי שמעון אומר ״עד שתינקב לבית הסמפונות״, ואמר רבה בר תחליפא בשם רבי ירמיה בר אבא בשם רב שהכוונה עד שתינקב לסמפון הגדול; אם כן גם כאן — לבית החלל הגדול.

§ The mishna states: If the heart was perforated to its chamber, the animal is a tereifa. Rabbi Zeira raises a dilemma: Is the mishna referring to the small chamber within the heart or to the large chamber? Abaye said to him: What is your dilemma? Didn’t we learn in the mishna with regard to the lung: Rabbi Shimon says: It is not a tereifa unless it is perforated through to the bronchi? And Rabba bar Taḥlifa says that Rabbi Yirmeya bar Abba says that Rav says: Rabbi Shimon means that it is not a tereifa unless it is perforated through to the large bronchus. If so, it may be presumed that the mishna is referring to the large chamber of the heart as well.

דוחים: כיצד אפשר להשוות? שם נשנה ״לבית הסמפונות״ — לאותו סמפון גדול שכל הסמפונות נשפכים אליו, ולכן צריך דווקא לגדול; אבל כאן נשנה ״לבית חללו״ סתם — ומה לי חלל גדול ומה לי חלל קטן? הלשון אינה מכרעת.

The Gemara responds: How can these cases be compared? There, the mishna teaches: To the bronchi [simponot], in the plural form, i.e., the one bronchus into which all the bronchi [simponot] empty out. But here, with regard to the heart, it teaches: To the chamber. What is it to me if this is a large chamber and what is it to me if it is a small chamber? The language does not indicate one or the other.

קנה הלב (העורק הגדול היוצא מן הלב, אבי העורקים): רב אומר — נטרף בנקב כל שהוא, כדין הלב עצמו; ושמואל אומר — אינו נטרף אלא אם ניקב ברובו.

§ With regard to the aorta, the chief artery exiting the heart, Rav says: Like the heart itself, if it is perforated in any amount the animal is a tereifa. And Shmuel says: The animal is a tereifa only if the aorta is perforated in its majority.

ושואלים: איזה עורק הוא ״קנה הלב״? אמר רבה בר יצחק בשם רב: זה שבחלב (שומן) שעל גבי הדפנות. וכי תעלה על דעתך דפנות הגוף (הצלעות), שאינן סמוכות ללב? אלא: העורק העטוף בחלב שעל גבי דופני הריאה.

The Gemara asks: Which blood vessel is the aorta? Rabba bar Yitzḥak says that Rav says: This is the artery found in the fat on the sides. The Gemara asks: Can it enter your mind to say that this is referring to the sides of the animal, i.e., the ribs, which are not adjacent to the heart? Rather, this is referring to the artery covered in fat that exits the heart and passes on the sides of the lung.

אמר אמימר בשם רב נחמן: שלושה קנים (עורקים) יוצאים סמוכים זה לזה בחזה — אחד מתפצל ללב, אחד לריאה ואחד לכבד. קנה הריאה — דינו כריאה, שנטרף בנקב כל שהוא; קנה הכבד — דינו ככבד, שאינו נטרף אלא בחסרון; ובקנה הלב — נחלקו רב ושמואל כנ״ל.

Ameimar says in the name of Rav Naḥman: There are three ducts adjacent to one another in an animal’s chest. One separates to the heart, and one separates to the lung, and one separates to the liver. The duct of the lung is treated like the lung, and renders the animal a tereifa if perforated in any amount. The duct of the liver is treated like the liver, and only if it is completely missing does it render the animal a tereifa, in accordance with the mishna. As for the duct of the heart, the aorta, Rav and Shmuel disagree as to the measure of its perforation, as mentioned above.

מר בר חייא שונה בהיפוך: קנה הריאה — דינו ככבד (חסרון), וקנה הכבד — דינו כריאה (משהו); ובקנה הלב — נחלקו רב ושמואל.

Mar bar Ḥiyya teaches the opposite: The duct of the lung is treated like the liver and renders the animal a tereifa only if it is completely missing. The duct of the liver is treated like the lung, and a perforation of any amount renders the animal a tereifa. And with regard to the duct of the heart, Rav and Shmuel disagree.

הלך רבי חייא בר יוסף ואמר את הלכת רב — שקנה הלב נטרף במשהו — לפני שמואל. אמר לו שמואל: אם כך אמר אבא (=רב), אינו יודע בהלכות טריפות ולא כלום (כי לדעת שמואל קנה הלב נטרף רק ברוב).

The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya bar Yosef went and stated the halakha of Rav, that an aorta perforated in any amount renders an animal a tereifa, before Shmuel. Shmuel said to him: If Abba, i.e., Rav, actually said so, he knows nothing at all about tereifot.

המשנה: נשברה השדרה ונפסק חוט השדרה — טריפה. ועל זה תנו רבנן: חוט השדרה שנפסק ברובו — טריפה, דברי רבי; רבי יעקב אומר: טריפה אפילו אם רק ניקב (נקב כל שהוא).

§ The mishna states: If the spinal column was broken and its cord was cut, the animal is a tereifa. With regard to this the Sages taught: If the spinal cord was cut in its majority, the animal is a tereifa. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Ya’akov says: It is a tereifa even if the spinal cord was only perforated.

למעשה הורה רבי כדעת רבי יעקב — שאף נקב כל שהוא מטריף. אמר רב הונא: אין הלכה כרבי יעקב, אלא ברובו דווקא.

The Gemara notes: Rabbi Yehuda HaNasi ruled in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov that even a small perforation of the spinal cord renders the animal a tereifa. Rav Huna says: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ya’akov.

וכמה הוא ״רובו״ של חוט השדרה המטריף? רב אמר: רוב העור (הקרום החיצוני העוטף את החוט); ויש שמסרו בשם רב: רוב המוח (רקמת החוט עצמה), אף אם הקרום שלם.

The Gemara asks: And how much is considered a majority of the spinal cord to render the animal a tereifa? Rav says: A majority of the circumference of its surrounding membranes, the meninges. And some say a majority of the nerve tissue of the spinal cord itself. In other words, even if the meninges are intact, the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is cut.

למאן דאמר רוב מוחו — כל שכן שרוב עורו מטריף (שאם נחתך הקרום, גם הרקמה תינזק). אבל למאן דאמר רוב עורו — מה הדין כשנחתך רק רוב המוח והקרום שלם? אולי הקרום השלם ימנע התפשטות הנזק.

The Gemara notes: According to the one who says that the animal is a tereifa if a majority of the nerve tissue is severed, all the more so if a majority of the meninges is cut, since if the meninges, the protective membranes, are damaged, the nerve tissue itself will certainly be damaged soon thereafter. But according to the one who says that a tear in a majority of the meninges renders it a tereifa, what is the halakha in a case where only a majority of the nerve tissue was cut? Perhaps the intact membranes will keep the damage from spreading.

תא שמע ראיה: שאמר ניוולי בשם רב הונא — ה״רובו״ שאמרו הוא רוב העור (הקרום); והמוח (הרקמה) — אינו מעלה ואינו מוריד, ואין נזקו מטריף.

The Gemara suggests: Come and hear a proof: As Nayyoli says that Rav Huna says: The majority of the spinal cord, which they said renders the animal a tereifa if cut, is the majority of the meninges. But this nerve tissue makes no difference.

רב נתן בר אבין ישב לפני רב, בדק שרוב העור קיים, והמשיך לבדוק גם את רוב המוח. אמר לו רב: אם רוב העור קיים — אין צורך, שהמוח אינו מעלה ואינו מוריד; ההכרעה תלויה בעור בלבד.

The Gemara relates that Rav Natan bar Avin was sitting before Rav. Rav Natan first checked the spinal cord to make sure that a majority of the meninges was intact, and then was checking to see that a majority of its nerve tissue was intact. Rav said to him: If a majority of the meninges is intact, this nerve tissue makes no difference.

אמר רבה בר בר חנה בשם רבי יהושע בן לוי: חוט השדרה שנתמרך — פסול, ושנתמסמס — פסול (טריפה). ואיזוהי המרכה ואיזוהי מסמסה? המרכה — כל שהרקמה נמסה ונשפכת כמים מקיתון אם ניקב הקרום; מסמסה — כל שהרקמה אינה יכולה לעמוד זקופה מאליה ונשמטת בלא תמיכה.

§ Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: If the spinal cord was liquefied [nitmareikh], the animal is unfit for consumption. Even if it softened [nitmasmeis], the animal is unfit, i.e., a tereifa. What is liquefaction, and what is softening? Liquefaction is any case in which the nerve tissue becomes liquid, and if the membrane is punctured it can be poured out like water from a jug. Softening is any case in which the nerve tissue cannot stand upright on its own and sags when it is not being supported.

בעי רבי ירמיה: חוט שאינו יכול לעמוד מחמת כובדו בלבד (ולא מחמת ריכוך), מהו? תיקו. בי רב אמרו: נתמסמס — פסול, אבל נתמזמז (נשמט מעט) — כשר. מיתיבי מברייתא: רבי שמעון בן אלעזר אומר — בהמה שנתמזמז מוחה טריפה! ומיישבים: אותה ברייתא בלשון ״נתמסמס״ נאמרה (ולא ״נתמזמז״).

Rabbi Yirmeya raises a dilemma: In a case where the spinal cord became unusually heavy such that it cannot stand upright due to its weight, but not due to softening or melting, what is the halakha? The Gemara responds: The question shall stand unresolved. In the study hall they say: If the spinal cord softened due to disease, the animal is unfit for consumption. But if some of its tissue softened and was emptied from the spinal cord, the animal remains kosher. The Gemara raises an objection based on a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar says: An animal whose nerve tissue was emptied [nitmazmez] from the spinal cord is a tereifa. The Gemara responds: That version of the baraita is incorrect. In fact, the word softened [nitmasmes] was stated, not the word emptied.

ומקשים: וכי נתמזמז כשר? והרי לוי ישב בבית המרחץ, וראה אדם שחבט בחוזקה בראשו, ואמר: נתמזמז מוחו של זה — וכי אין כוונתו שלא יחיה? משמע שנתמזמז עניין חמור! אמר אביי: לא — כוונת לוי לומר שאותו אדם אינו מוליד, ולא שימות.

The Gemara asks: Is that so, that an animal whose nerve tissue has dissolved is kosher? But didn’t it happen that Levi was sitting in the bathhouse, where he saw a certain man who banged his head severely, whereupon he said: This man’s nerve tissue has softened and been emptied? Is it not that Levi meant that the man cannot live? If so, the softening and emptying of the nerve tissue should render an animal a tereifa. Abaye said: No, he intended to say that the man cannot reproduce, since head trauma might lead to infertility.

ושואלים: עד היכן מגיע חוט השדרה כלפי מטה, שאם נפסק למעלה ממקום זה הבהמה טריפה? אמר רב יהודה בשם שמואל: עד בין הפרשות — המקום שבו מתפצלים מן החוט ענפי עצבים אל הירכיים.

§ The Gemara asks: Until where does the spinal cord extend downward, such that if it is cut above that point the animal is a tereifa? Rav Yehuda says that Shmuel says: Until the point between the branches of the spinal cord that split off behind the thighs.

רב דימי בר יצחק רצה ללכת לבי חוזאי (להורות שם), ובא לפני רבי יהודה ואמר לו: יראה לי מר היכן ״בין הפרשות״? אמר לו: לך הבא לי גדי ואראך. הביא לו גדי שמן, אמר לו: המקום בלוע (טבוע) עמוק בשומן ואינו ניכר. הביא לו גדי כחוש, אמר לו: העצמות בולטות מאוד ואין המקום ניכר.

The Gemara recounts: Rav Dimi bar Yitzḥak wanted to go to Bei Ḥozai. He came before Rabbi Yehuda and said to him: Master, show me, where is the area between the branches to which Shmuel referred? Rabbi Yehuda said to him: Go bring me a kid and I will show you. Rav Dimi bar Yitzḥak brought him a choice kid with much fat. Rabbi Yehuda said to him: The location is buried very deep in the fat and is not recognizable. He brought Rabbi Yehuda a lean kid. Rabbi Yehuda said to him: The bones jut out very far, and the location is not recognizable.

אמר לו רבי יהודה: בוא ואלמדך את ההלכה במסורת בלא להראותה — כך אמר שמואל: יש שלוש פרשות (מקומות פיצול) סמוכות; אם נפסק החוט עד הפרשה הראשונה — טריפה; מן השלישית ולמטה — כשרה; ובמקום השנייה — איני יודע.

Rabbi Yehuda said to him: Come, I will teach you a tradition without showing you: This is what Shmuel said: There are three successive points around the same bone behind the pelvis at which branches diverge from the spinal cord. If the spinal cord is cut anywhere until the first gap between these branches, the animal is a tereifa. If it is severed anywhere after the third gap, i.e., after the third branch, the animal is kosher. If it was severed within the second gap, i.e., between these areas, I do not know the halakha.

בעי רב הונא בנו של רב יהושע (פתיחת שאלה, ונמשכת בקטע הבא):

Rav Huna, son of Rav Yehoshua, raises a dilemma:

כששמואל אמר ״עד הראשונה טריפה״ — האם ״עד ועד בכלל״, שגם בתוך הפרשה הראשונה טריפה? או דלמא ״עד ולא עד בכלל״, שאורך הפרשה עצמה אינו בכלל?

When Shmuel says that the animal is certainly a tereifa if the spinal cord is cut anywhere until the first gap, does he mean until and including the first gap, in which case if it is cut within the first gap the animal is a tereifa? Or perhaps he means until and not including the length of the gap itself?

בעי רב פפא: אם תמצא לומר ״עד ולא עד בכלל״ (ובתוך הפרשה ספק), פי הפרשה — המקום המדויק שבו מתחיל הענף להתפצל — מהו? האם הוא בכלל הפרשה (ספק), או לפניה (וטריפה)?

Rav Pappa raises a dilemma: If you say that Shmuel means until and not including the length of the first gap, and if the spinal cord is cut in the first gap the halakha is unknown, then if the spinal cord was cut in the mouth of the first branch, exactly where it branches off, what is the halakha? Is it considered to be within the first gap, in which case the halakha is unknown? Or is it considered before the gap, in which case a tear in the mouth renders the animal a tereifa?

בעי רבי ירמיה: אם תמצא לומר ״עד ועד בכלל״ (ובתוך הפרשה הראשונה טריפה), הפרשה עצמה — הענף הראשון שהתפצל מן החוט — מהו דינו אם נפסק?

Rabbi Yirmeya raises a dilemma: If you say that Shmuel means until and including the measure of the first gap, and if the spinal cord is cut in the first gap the animal is a tereifa, then if the first branch itself, i.e., the first pair of branching nerves, was cut from the spinal cord, what is the halakha?

תא שמע מברייתא: ״הפרשה תידון כבשר״ — שאינה כחוט השדרה ואינה מטריפה. ומדייקים: מאי לאו אף פרשה ראשונה ושנייה? אם כן ענף הפרשה כשר. ודוחים: לא, מדובר רק בפרשה השלישית; אבל הראשונה והשנייה — טריפה.

The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: The branch of the spine that was cut shall be considered as normal flesh, not as the spine. Therefore, it does not render the animal a tereifa, unlike the spinal cord itself. What, is it not referring even to the first or second branch? The Gemara responds: No, the baraita is referring only to the third branch. But if either of the first two pairs of nerves that branch off from the spinal cord are cut, the animal is a tereifa.

בעוף נחלקו בגבול חוט השדרה התחתון, שאם נפסק למעלה ממנו טריפה: רבי ינאי אומר — עד למטה מן האגפיים (הכנפיים); וריש לקיש אומר — עד בין האגפיים, ולא למטה מהם.

With regard to a bird, the Sages disagreed as to the lower boundary of the spinal cord, above which if it is cut, the bird will be rendered a tereifa. Rabbi Yannai says: The spinal cord extends until below the level of the wings. And Reish Lakish says: Until the point between the wings, not below them.

אמר עולא: עמדתי לפני בן פזי, והביאו לפניו עוף שניזוקה שדרתו, ובדק עד בין האגפיים (כריש לקיש). באותה שעה שלח לקרוא לו בית הנשיא, וקם והלך. ולא ידעתי אם משום שאין צריך לבדוק יותר (וכריש לקיש), או משום כבוד הנשיא הפסיק את בדיקתו.

Ulla says: I was standing before Rabbi Shimon ben Pazi, and they brought before him a bird whose spine had been injured, and he checked until the point between the wings. And at that point a messenger of the house of the Nasi sent for him, and he got up and went, and I do not know if he left because one does not need to check beyond that point, or if due to the honor of the Nasi he left without completing the inspection.