מפת הסוגיא — חולין ס״זSugya map — Chullin 67

דבי ר׳ ישמעאל דורש: הכתוב כפל ״במים… במים״, ואין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט. ״במים״ הראשון ריבה, ״בימים ובנחלים״ מיעט, ״במים״ השני חזר וריבה. וכלל הדרשה: ריבה ומיעט וריבה — ריבה הכל חוץ ממה שמיעט. מה ריבה? חריצין ונעיצין (גומות מים זורמים) — שדגים שאין להם סנפיר וקשקשת שבהם אסורים. ומה מיעט? בורות שיחין ומערות — שדגים שבהם מותרים.

§ The tanna of the school of Rabbi Yishmael taught: The verse’s use of the phrase “in the waters,” “in the waters” twice is not to be interpreted as a generalization and a detail, but rather as an instance of amplification and restriction. By the first phrase “in the waters,” the verse amplifies, by the phrase “in the seas and in the rivers” it restricts, and by the second instance of “in the waters” it then amplifies again. According to a hermeneutical principle, when a verse amplified, and then restricted, and then amplified, it amplified the relevant category to include everything except for the specific matter excluded by the restriction, i.e., in the seas and in the rivers. What, then, does it include? It includes trenches and water channels, to prohibit fish without fins and scales found in them. And what does it exclude? It excludes fish found in pits, ditches, and caves, to permit them.

דחייה: שמא הריבוי והמיעוט הפוכים — מה ריבה? בורות שיחין ומערות לאיסור; ומה מיעט? רק כלים. תירוץ: אם כן, ״תאכלו מכל אשר במים״ למה הוצרך? כלים ממילא אינם בכלל ׳מים׳; אלא ודאי המיעוט הוא להתיר בורות שיחין ומערות.

The Gemara objects: Why not say: What does it include? It includes fish found in pits, ditches, and caves, to prohibit them if they do not have fins and scales. And what does it exclude? It excludes only fish found in vessels. The Gemara responds: If so, what use is the phrase “These may you eat of all that are in the waters”? Even without it, vessels would be excluded. Rather, it indicates that pits, ditches and caves are excluded by the restriction, and all fish found in them are permitted.

דחייה נוספת: ואיפוך — אולי להיפך, חריצין להיתר ובורות לאיסור? תירוץ כדתני מתתיה בר יהודה: מה ראית לרבות דווקא בורות שיחין ומערות להיתר? משום שמימיהם עומדים ועצורים ככלים; ולהוציא חריצין ונעיצין לאיסור — משום שמימיהם זורמים ואינם עצורים ככלים.

The Gemara objects: But perhaps l should reverse the statement and claim that fish without fins and scales in pits, ditches, and caves are prohibited, and those in trenches and water channels are permitted. The Gemara responds: One must say as Mattitya taught, as Mattitya bar Yehuda taught: What did you see that caused you to include pits, ditches, and caves, to permit them, and to exclude trenches and water channels, to prohibit them? I include pits, ditches, and caves, which contain still water like vessels, and I exclude trenches and water channels, which are not still like vessels, as water flows through them.

הברייתא למדה שהיתר השרץ שבכלים בא משני מקראות — אחד מפורש ואחד סתום. הגמרא שואלת: איזה מקרא סתום ואיזה מפורש? נחלקו בכך רב אחא ורבינא: חד אמר — הפסוק המתיר ״יש לו (סנפיר וקשקשת)״ הוא המפורש, ו״אין לו״ הסתום; וחד אמר להיפך.

§ The baraita on the previous amud states that the Torah permits all fish without fins and scales in vessels both explicitly and implicitly. The Gemara asks: Which verse is the implicit source and which is the explicit source? Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to it. One says: The verse permitting “whatever has fins and scales in the waters, in the seas, and in the rivers,” is the explicit source, and the verse prohibiting “all that have not fins and scales in the seas, and in the rivers,” is the implicit source. And one says the opposite, i.e., that the verse prohibiting “all that have not fins and scales” is the explicit source and the verse that permits “whatever has fins and scales” is the implicit source.

מה טעם הסובר ש״יש לו״ הוא המפורש? משום שמן הפסוק הזה עצמו (״יש לו… בימים ובנחלים״) נלמד בעמוד הקודם שהשרץ שבכלים מותר — ולכן הוא נחשב המקור המפורש להיתר.

The Gemara asks: What is the reasoning of the one who says that “whatever has fins and scales” is the explicit source? The Gemara responds: That Sage could have said to you: It is from this verse that the Gemara derives on the previous amud that fish without fins and scales found in vessels are permitted.

ומה טעם הסובר ש״אין לו״ הוא המפורש? משום שדווקא פסוק זה מוכיח את כוונת חברו: אילו למדנו רק מן הפסוק ״יש לו… בימים ובנחלים״, הייתי אומר שדג מותר רק בימים ובנחלים, אבל בכלים — אף שיש לו סנפיר וקשקשת — אסור. הפסוק ״אין לו״ מלמד שההגבלה אינה אמורה אלא בימים ונחלים.

The Gemara asks: What is the reasoning of the one who says that “all that have not fins and scales” is the explicit source? The Gemara responds: The reasoning is that it is this verse that proves that the other verse permits all fish in vessels. As, if one attempted to derive whether fish in vessels are permitted from the other verse alone, I would say the opposite: The verse indicates that a fish with fins and scales is permitted only in the seas and rivers; but in vessels, even if it has fins and scales, you may still not eat it. The phrase in the verse “and all that have not fins and scales” indicates that these restrictions apply only to fish in the seas and rivers.

רב הונא: לא יסנן אדם שיכר דרך קש (צביתא) בלילה — שמא שרץ פירש מן השיכר ועלה למעלה מן הקש ושוב נפל לכוס. כיוון שסינן, יחשוב שכל מה שבכוס בא משם ומותר, וישתה את השרץ — ונמצא עובר על ״שרץ השורץ על הארץ״.

§ Rav Huna says: A person should not pour beer into a vessel through straw to filter it at night, lest a creeping animal emerge from the beer above the straw and then fall into the cup. Since the drinker poured the beer through a filter, he will assume that all creatures found in the vessel originated there and are permitted despite lacking fins and scales. He will therefore drink the beer along with the creature, and in doing so, he violates the prohibition: “Every swarming thing that swarms upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).

קושיא: אם חוששים שפירש ונפל, יש לחשוש כן בכל כלי — שמא שרץ פירש מן המשקה לדופן הכלי (ונאסר) וחזר ונפל פנימה? תירוץ: שם זהו ״רביתיה״ — דרך גידולו של השרץ לדבוק בדופן הכלי, ואין זה נחשב שפירש מן המשקה.

The Gemara objects: If so, that one must be concerned that a creeping animal may have fallen from the straw into the cup, one should also be concerned about any beer found in a vessel, as perhaps some creature emerged from the beer onto the side of the vessel, thereby becoming forbidden, and then fell back into the vessel. The Gemara responds: There, that is the creature’s normal manner of growth, to attach itself to the sides of the vessel, and it is not considered to have emerged from the liquid.

ראיה לכלל ״רביתיה״: ברייתא — מניין לרבות בורות שיחין ומערות, שאדם שוחה ושותה מהם ואינו נמנע מן השרצים שבהם? תלמוד לומר ״תאכלו מכל אשר במים״. ומקשה: וליחוש שמא פירש לדופן וחזר ונפל? אלא ודאי זהו ״רביתיה״ ואינו נאסר. הכא נמי — אף בשיכר שבכלי, זהו רביתיה.

And from where do you say that emerging in its normal manner of growth does not render it forbidden? As it is taught in a baraita: From where is it derived to include pits, ditches, and caves, that one may bend down and drink from them and need not refrain from drinking the creeping creatures inside them? The verse states: “These may you eat of all that are in the waters,” indicating that all fish in pits, ditches, and caves are permitted. And one might ask: Let one be concerned that perhaps a creature emerged from the water onto the side of the pit or cave, thereby becoming forbidden, and then fell back into it. Rather, one must say that since that is the creature’s normal manner of growth, it does not render it forbidden. Here too, with regard to beer in a vessel, that is the creature’s normal manner of growth and does not render it forbidden.

רב חסדא לרב הונא: יש ברייתא המסייעת לדבריך, שרק שיכר מסונן יש לחשוש לו: ״כל השרץ השורץ על הארץ״ — לרבות יבחושין (יתושים קטנים) שסיננם. מדייקים: דווקא שסיננם אסורים, הא לא סיננם — מותרים, ואין חוששים שמא פירשו לדופן.

Rav Ḥisda said to Rav Huna: A baraita is taught that supports your statement that one need be concerned only about filtered beer: The verse: “Every swarming thing that swarms upon the earth is a detestable thing” (Leviticus 11:41), serves to include gnats found in liquid that one filtered. One may infer: The reason they are prohibited is because one filtered the liquids, but if one did not filter them, the gnats are permitted. Evidently, one need not be concerned that they emerged from the water onto the side of the vessel.

שמואל פותח דין חדש בשרצים: קישות (מין מלפפון) שהתליעה — נמשך בסעיף הבא.

§ With regard to the prohibition against consuming creeping animals, Shmuel says: A cucumber that became infested with worms

(המשך דברי שמואל:) בעודה מחוברת לקרקע — אסורה משום ״השרץ השורץ על הארץ״, שכן בשעה שהתליעה נחשבת הקישות כחלק מן הארץ, והתולעת ׳שורצת על הארץ׳.

while attached to the ground is prohibited, due to the prohibition of: “Every swarming thing that swarms upon the earth,” because the cucumber was considered part of the earth when the worms infested it.

נסיון לסייע לשמואל משתי ברייתות: ברייתא אחת — ״על הארץ״ ממעט (מתיר) זיזין שבעדשים, יתושים שבכליסים (מין קטנית), ותולעים שבתמרים ובגרוגרות (תאנים יבשות). ברייתא שנייה — ״כל השרץ השורץ על הארץ״ מרבה (אוסר) תולעים שבעיקרי זיתים ובעיקרי גפנים.

The Gemara suggests: Let us say that a comparison of the following two baraitot supports Shmuel’s opinion. As it is taught in one baraita: “Every swarming thing that swarms upon the earth” serves to exclude zizin, a type of insect that is found in lentils, and mosquitoes that are in kelisim, a type of bean, and worms that are in dates and in dried figs. All of these are permitted for consumption because they do not swarm on the earth itself. And it is taught in another baraita that when the verse states: “Every swarming thing that swarms upon the earth,” the word “every” serves to include as non-kosher worms that are in the roots of olive trees and that are in the roots of vines.

הנחת המסייע: וכי לא נאמר ששתי הברייתות עוסקות בתולעים שבפרי, וההבדל ביניהן הוא: זו (האוסרת) בפרי המחובר לקרקע, וזו (המתירה) בפרי שאינו מחובר? אם כן זה מסייע לשמואל, שקישות מחוברת אסורה.

What, is it not that both this and that baraita are referring to insects that are found in the fruit, and this, the latter baraita, deems forbidden fruit that is attached to the ground, and that, the former baraita, deems permitted fruit that is not attached to the ground? This would support Shmuel’s statement that worms in a cucumber attached to the ground are forbidden.

דחייה: לא — אפשר ששתי הברייתות עוסקות במחובר לקרקע, ואין סתירה: זו (המתירה) בתולעים שבפרי עצמו, וזו (האוסרת) בתולעים שבאילן עצמו (העץ ולא הפרי). לפי זה אין סיוע לשמואל, שהרי גם פרי מחובר מותר.

The Gemara responds: No, it is possible that both this and that baraita are referring to insects found in vegetation attached to the ground; and the apparent contradiction between the two is not difficult. This, the former baraita, deems permitted insects found in the fruit, and that, the latter baraita, deems forbidden insects found in the tree itself. This interpretation contradicts Shmuel’s statement.

דיוק ומסקנה: אף לשון הברייתא מדויקת כדחייה — ששנתה ״תולעת שבעיקרי זיתים ובעיקרי גפנים״, היינו בעץ עצמו ולא בפרי. שמע מינה שההבחנה היא פרי מול אילן — ולא כשמואל.

The Gemara notes: The language of the latter baraita is also precise, as it teaches: Worms that are in the roots of olive trees and in the roots of vines, clearly referring to the tree itself rather than the fruit. The Gemara concludes: Learn from it that the second interpretation is correct.

תולעת שגדלה בפרי תלוש מותרת כל עוד לא פרשה ל׳ארץ׳. רב יוסף מסתפק: פרשה מן הפרי ומתה קודם שהגיעה לארץ — מהו (האם עצם הפרישה אוסרת)? פרשה רק מקצתה — מהו? פרשה לאויר העולם ולא נחה — מהו? בכל אלה: תיקו.

§ From the above discussion, it is clear that worms that grow in produce not attached to the ground, and have never emerged from the produce, do not fall under the prohibition of: “Every swarming thing that swarms upon the earth,” because they have never swarmed on the earth. Rav Yosef raises a dilemma: If a worm emerged from the produce but died before it reached the earth, what is the halakha? Is it considered to have swarmed on the earth simply by having emerged? If only part of it emerged, what is the halakha? If it emerged into the air of the world and flew away without landing, what is the halakha? The Gemara responds to all of the above: The dilemma shall stand unresolved.

רב אשי מסתפק בתולעת שבתמר: עלתה לגג התמרה (חלקה העליון) — האם זהו רביתיה או יציאה ל׳ארץ׳? עלתה לגג הגרעין שבתוכה — מהו? יצאה מתמר אחד ונכנסה לתמר סמוך לו בלא להיחשף לאויר — מהו? בכל אלה: תיקו.

Rav Ashi raises a dilemma: If a worm was spawned in a date, and it emerges and climbs onto the roof of the date, i.e., its upper part, what is the halakha? Is this considered the normal manner of growth for the worm, in which case this does not render it forbidden, or is the roof of the date considered a separate entity such that crawling there constitutes swarming on the earth? And if it is considered a separate entity, what is the halakha if the worm climbed onto the roof of the date’s pit? Is this considered the normal manner of growth for the worm? If the worm emerged from a date and entered a date that was attached to it, without being exposed to the air, what then is the halakha? The Gemara responds to all of the above: The dilemma shall stand unresolved.

רב ששת בריה דרב אידי: קוקיאני (תולעים הנמצאות באיברים פנימיים, כריאה וכבד) אסורים. מה הטעם? מן החוץ באו — שהבהמה בלעתם עם מאכלה, ונמצא שכבר היו בכלל איסור ״שרץ השורץ על הארץ״.

§ Rav Sheshet, son of Rav Idi, says: Kukeyanei, worms found in the internal organs of animals, e.g., in the lung and liver, are forbidden. What is the reason for this? It is that they came from the outside world, i.e., the animal must have swallowed them along with vegetation, in which case these worms were already included in the prohibition: “Every swarming thing that swarms on the earth is a detestable thing; it shall not be eaten.”

מקשה רב אשי: אם מן החוץ באו (דרך מאכלה), היו צריכים להימצא גם בדרך מערכת העיכול (בית הרעי). מאחר שנמצאים רק באיברים שאינם בדרך העיכול, ודאי נוצרו בתוך הבהמה ואינם שרץ.

Rav Ashi objects to this: If they came from the outside world, they should be found in the digestive tract as well. Since they are found only in non-digestive organs, they must have originated in the animal and should not be considered creeping animals that swarm on the earth.

לישנא אחרינא: רב שישא בריה דרב אידי אמר להיפך — קוקיאני מותרים, משום שמגוף הבהמה עצמה נוצרו (״מיניה גבלי״). רב אשי: פשיטא! שהרי אילו מן החוץ באו, היו נמצאים בדרך בית הרעי.

Some state the exchange differently: Rav Sheisha, son of Rav Idi, says: Kukeyanei are permitted. What is the reason for this? It is that they originate from inside the animal. Rav Ashi said: This is obvious, as if they came from the outside world, they should be found in the digestive tract.

מסקנת ההלכה: קוקיאני אסורים. מה הטעם? הבהמה ישנה ותולעים נכנסות לתוכה דרך נחיריה (אוסיה), ומשם לאיברים הפנימיים בלא לעבור בדרך העיכול — ולכן ׳מעלמא אתו׳. דרני (תולעים) שבבשר — אסורים, ואלו שבדגים — מותרים.

The Gemara concludes: And the halakha is: Kukeyanei are forbidden. What is the reason for this? It is that the animal sleeps, and worms enter it through its snout. From there they travel to the internal organs without passing through the digestive tract. Worms found in meat between the skin and the flesh are forbidden; those found in fish are permitted.

רבינא ביקש מאמו: הסתירי לי את תולעי הדג בתוכו כדי שלא אראה אותן, ואוכל את הדג. הקשה לו רב משרשיא בריה דרב אחא: מה שונה היתר תולעי הדג מן הברייתא ״ואת נבלתם תשקצו״ — שבאה לרבות את הדרנים (תולעים) שבבהמה לאיסור?

The Gemara recounts: Ravina said to his mother: Conceal the fish’s worms inside it so I cannot see them, and I will eat the fish. Rav Mesharshiyya, son of Rav Aḥa, said to Ravina: What is different in this case from that which is taught in a baraita, that the verse: “Their carcasses you shall have in detestation” (Leviticus 11:11), serves to include worms that are in animals as forbidden? Why are worms in fish permitted?

תירוץ רבינא: אין להשוות — בהמה ניתרת באכילה רק על ידי שחיטה, וכל עוד לא נשחטה היא ותכולתה אסורות כאבר מן החי; וכיוון שאין השחיטה מועילה לתולעים שבה, נשארות באיסורן. אבל דגים ניתרים באסיפה בעלמא (בלא שחיטה), ולכן התולעים שנוצרו בתוכם — בהיתר נוצרו.

Ravina said to him: How can these cases be compared? An animal is rendered permitted for consumption only by slaughter. Before it is slaughtered, it and all its contents are considered part of a living animal and prohibited by the Torah. And since the animal’s slaughter is not effective for these worms, they retain their forbidden status. But fish are rendered permitted by merely gathering them; they are not included in the prohibition against eating a limb from a living animal. And therefore, when these worms originate inside the fish, they originate in a permitted state.

ברייתא הדורשת את פסוק השרצים (ויקרא יא, מב): ״הולך על גחון״ — זה הנחש; ״כל״ — לרבות השילשול (תולעת ארץ) ואת הדומה לו; ״על ארבע״ — זה העקרב; ״כל הולך״ — לרבות החיפושית והדומה לה; ״מרבה רגלים״ — זה הנדל (מרבה־רגליים); ״עד כל״ — לרבות את הדומה ואת הדומה לדומה.

§ The verse states: “Whatever goes upon the belly, and whatever goes upon all fours, or whatever has many feet, even all swarming things that swarm upon the earth, them you shall not eat” (Leviticus 11:42). The Sages taught in a baraita that the phrase “goes upon the belly” is referring to the snake. The preceding word “whatever” serves to include the earthworm and animals similar to an earthworm. The phrase “upon all fours” is referring to the scorpion. The preceding phrase “whatever goes” serves to include the beetle and animals similar to a beetle. The phrase “has many feet” is referring to the centipede. The preceding phrase “or whatever” serves to include animals similar to a centipede and animals similar to those similar to it.

ברייתא: ר׳ יוסי בן דורמסקית אומר — הלויתן הוא דג טהור, שכן יש לו סנפיר וקשקשת. ראיה מן הכתוב באיוב: ״גאוה אפיקי מגינים״, ״תחתיו חדודי חרש״ — ״אפיקי מגינים״ אלו הקשקשים שעליו (המגינים עליו כשריון), ״חדודי חרש״ אלו הסנפירים החדים שבהם הוא שט.

It is taught in a baraita: Rabbi Yosei ben Durmaskit says: The leviathan mentioned in the Bible is a kosher fish, as it is stated: “His armor is his pride” (Job 41:7), and: “Sharpest potsherds are under him” (Job 41:22). The phrase “his armor” is referring to his scales, which protect him like armor. The phrase “sharpest potsherds are under him” is referring to fins with which he swims, which are sharp and project from his underside.

חתימת הפרק (״הדרן עלך אלו טריפות״) ופתיחת המשנה הבאה (פרק ״בהמה המקשה״): שחיטת האם מתירה גם את עוברה. אף אם הקשתה האם בלידה והוציא העובר את ידו והחזירה ואחר נשחטה האם — מותר העובר בשחיטת אמו. אך אם הוציא ראשו — אף שהחזירו — הרי הוא כילוד, ושחיטת האם אינה מתירתו, אלא טעון שחיטה לעצמו.

(הדרן — chapter division; no Davidson translation)