מפת הסוגיא — חולין נ״זSugya map — Chullin 57

המשנה: ״נשתברו רגליה״ — העוף כשר. מעשה: סל עופות ששבורות רגליהם בא לפני רבא, ובדק רבא כל אחד בצומת הגידין שבירך, ומשמצא אותם שלמים — הכשיר.

§ The mishna states: If its legs were broken, the bird remains kosher. The Gemara relates that there was a certain basket of birds with broken legs that came before Rava. Rava inspected each bird at the convergence of sinews in the thigh, and when he found that all its sinews were intact, he deemed it kosher.

רב יהודה בשם רב: יד (רגל קדמית) שנשמטה ממקומה בבהמה — כשרה; ירך שנשמטה בבהמה — טריפה; ירך שנשמטה בעוף — טריפה; וגף (כנף) שנשמט בעוף — טריפה, שחוששים שמא ניקבה הריאה הסמוכה לכנף. ושמואל וגם רבי יוחנן: תיבדק הריאה, ואם שלמה — כשר.

Rav Yehuda says that Rav says: A dislocated foreleg in an animal is kosher. A dislocated femur in an animal renders it a tereifa. A dislocated femur in a bird renders it a tereifa. A dislocated wing in a bird renders it a tereifa, because we must be concerned that perhaps the lung was perforated. The lung is located near the wing’s attachment to the body, and part of the lung may have been torn out with the wing. And Shmuel says: The lung should be inspected, and if no damage is found, the bird is kosher. And so says Rabbi Yoḥanan: It should be inspected.

חזקיה: אין ריאה לעוף; רבי יוחנן: יש לו, והיא דקה כעלה של ורד בין הכנפיים. הגמרא: מה כוונת חזקיה? אם שאין לו ריאה כלל — הרי רואים שיש! אלא שאין העוף נטרף בנקב הריאה. ודוחים: והתני לוי — כל הטריפות שמנו חכמים בבהמה נוהגות גם בעוף, ועוד נוסף בעוף שאם נשבר עצם הגולגולת אף בלי שניקב קרום המוח טריפה. משמע שגם נקב ריאה מטריף בעוף.

Ḥizkiyya, son of Rabbi Ḥiyya, says: A bird has no lungs. And Rabbi Yoḥanan says: A bird does have lungs, and they are like a rose petal in appearance, thin and red, between the wings. The Gemara asks: What does Ḥizkiyya mean when he says that a bird has no lungs? If we say that it has no lungs at all, that is problematic, as don’t we see that it does have lungs? Rather, say that he means that the bird is not rendered a tereifa by them if they are perforated. But this, too, is problematic, as doesn’t Levi teach: Those tereifot that the Sages enumerated in an animal hold likewise in a bird, and in addition to those, a bird is a tereifa if the bone of the skull was broken, even if the membrane of the brain was not perforated? If so, a perforated lung in a bird, as in an animal, renders it a tereifa.

אלא כוונת חזקיה: ריאת העוף אין לה דין נפילה ואין לה דין חימור — שאם נפל העוף או נחבט באש אין צריך לבדוק את ריאתו כשאר אברים. מה הטעם? רב חנה: הואיל ורוב צלעותיו מגינות על הריאה, אין חוששים שניזוקה.

Rather, say that Ḥizkiyya means that a bird’s lung has no halakha of falling and no halakha of singeing. If a bird falls, one need not inspect the lungs for damage as he must other organs (see 51b), and if it falls in a fire, one need not inspect the lungs for a change in color as he must other organs (see 56b). What is the reason for this? Rav Ḥana said: Since a majority of the bird’s ribs protect the lungs, one need not be concerned that the lung was damaged.

קושיא: מכך שרבי יוחנן השיב ״יש לו ריאה״ משמע שחזקיה סבר שאין לו ריאה כלל — ולא כפירוש הקודם. אלא אמרו בארץ ישראל בשם רבי יוסי ברבי חנינא: מתוך דברי חזקיה (״בריבי״) ניכר שאינו בקי בתרנגולים, ובאמת אין כוונתו אלא שריאת העוף אינה רגישה כבבהמה.

The Gemara asks: But from the fact that Rabbi Yoḥanan says in response: A bird does have lungs, and they are like a rose petal between the wings, by inference one must conclude that Ḥizkiyya maintains that it has no lungs at all. Rather, one must say as they say in the West, Eretz Yisrael, in the name of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina: From the statement of the Distinguished, i.e., Ḥizkiyya, it is apparent that he is unfamiliar with chickens.

רב הונא בשם רב: שמוטת ירך בעוף כשרה. רבה בר רב הונא הקשה: והרי חכמים שבאו מפומבדיתא אמרו שרב יהודה בשם רב אמר שטריפה! השיב רב הונא: בני, ״נהרא נהרא ופשטיה״ — כל מקום ומנהגו; לפומבדיתא הורה רב להחמיר, ולנו להקל.

§ Rav Huna said that Rav said: A dislocated femur in a bird is kosher. Rabba bar Rav Huna said to Rav Huna: But the Rabbis that came from Pumbedita said that Rav Yehuda says in the name of Rav: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa. Rav Huna said to him: My son, each river and its course, i.e., different communities observe different customs. Although Rav himself held that such a bird is kosher, he ruled for those living in Pumbedita that such a bird is a tereifa, in accordance with their own custom.

רבי אבא מצא את רב ירמיה בר אבא בודק בצומת הגידין, ושאל: למה כל הטורח? הרי רב הונא בשם רב הכשיר שמוטת ירך בעוף! השיב רב ירמיה: אני יודע משנה — בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה, מן הארכובה ולמעלה פסולה, וכן אם ניטל צומת הגידין; ואמר רב על המשנה: וכן בעוף. נמצא שלדעת רב צומת הגידין מטריף בעוף.

The Gemara recounts: Rabbi Abba went and found Rav Yirmeya bar Abba inspecting birds at the convergence of sinews in the thigh. Rabbi Abba said to him: Why must Master do all this? But doesn’t Rav Huna say that Rav says: A dislocated femur in a bird is kosher? If a bird is kosher even when the whole thigh has been removed, all the more so it should be kosher when only the convergence of sinews has been removed. Rav Yirmeya bar Abba said to him: I know the mishna (76a): With regard to an animal whose hind legs were severed, if they were severed from the leg joint and below, it is kosher; from the leg joint and above, it is a tereifa and unfit for consumption. And likewise an animal whose convergence of sinews in the thigh was removed is a tereifa. And Rav said about this: And likewise with regard to a bird.

רבי אבא: אם כן, דברי רב (שצומת הגידין מטריף) סותרים את דברי רב (שהכשיר)! רב ירמיה שתק. אמר רבי אבא: שמא רב מחלק בין שמוטה (נשמטה ממקומה) לחתוכה (נחתכה)? השיב רב ירמיה: וכי אתה מפרש שמועת רב מדעתך? בפירוש אמר רב: שמוטה כשרה, חתוכה פסולה. ואל תתמה על החילוק, שהרי חותך אבר מכאן והבהמה מתה, מכאן וחיה.

Rabbi Abba responded: If so, this statement of Rav, that a bird whose convergence of sinews was removed is a tereifa, poses a difficulty for that statement of Rav, that a bird with a dislocated femur is kosher. Rav Yirmeya bar Abba was silent and did not respond. Rabbi Abba said to him: Perhaps there is a difference for Rav between a dislocated femur and a severed femur, and while the former does not render a bird a tereifa, the latter does. Rav Yirmeya bar Abba said to him: And are you interpreting Rav’s halakhot based on your own reasoning? Rav said explicitly: A dislocated femur is kosher, while a severed femur renders the animal unfit for consumption. And do not be confounded by this distinction, as one cuts an animal from here, in one place, and it dies, but one cuts it from there, in another place, and it lives.

כשעלה רבי אבא לארץ ישראל, מצא את רבי זירא יושב ואומר: רב הונא בשם רב — שמוטת ירך בעוף טריפה. אמר לו רבי אבא: בחיי אדוני, מן היום שעלית לכאן (לארץ ישראל)…

The Gemara recounts: When Rabbi Abba went up from Babylonia to Eretz Yisrael, he found Rabbi Zeira sitting and saying: Rav Huna said that Rav said that a dislocated femur in a bird renders it a tereifa. Rabbi Abba said to him: By Master’s life, since the day that Master came up to here, Eretz Yisrael,

— היה לנו פתחון פה לשאול את רב הונא עצמו על הדבר, ואמר לנו: שמוטת ירך בעוף כשרה. נמצא שיש סתירה במסורת מה אמר רב הונא בשם רב.

we had the opportunity to speak with Rav Huna, and we asked him about this matter, and he said to us: A dislocated femur in a bird is kosher.

רבי אבא ממשיך לספר לרבי זירא: מצאתי גם את רב ירמיה בר אבא בודק בצומת הגידין, והקשיתי לו: וכי אין אדוני סובר כרב הונא בשם רב שהכשיר? והשיב לי כפי שהשיב כבר: אני יודע משנה — בהמה שנחתכו רגליה… וכן בעוף.

And I also found Rabbi Yirmeya bar Abba sitting and inspecting birds at the convergence of sinews in the thigh. And I posed a difficulty to him: Doesn’t Master maintain in accordance with this statement that Rav Huna says that Rav says: A dislocated femur in a bird is kosher? Rabbi Yirmeya bar Abba said to me: I know the mishna (76a): With regard to an animal whose hind legs were severed, if they were severed from the leg joint and below, it is kosher; from the leg joint and above, it is a tereifa and unfit for consumption. And likewise an animal whose convergence of sinews in the thigh was removed is a tereifa. And Rav said about this: And likewise with regard to a bird.

המשך דברי רבי אבא: ואמרתי לו: אם כן דברי רב סותרים זה את זה! שתק; והקשיתי עוד: ושמא רב מחלק בין שמוטה לחתוכה? ואמר לי: וכי אתה מפרש שמועת רב מדעתך? בפירוש אמר רב: שמוטה כשרה, חתוכה פסולה.

And I said to him: If so, this statement of Rav poses a difficulty for that statement of Rav. Rabbi Yirmeya bar Abba was silent. And I challenged him: But perhaps there is a difference for Rav between a dislocated femur and a severed one. And he said to me: And are you interpreting Rav’s halakha based on your own reasoning? Rav said explicitly: A dislocated femur is kosher, while a severed femur renders the animal unfit for consumption.

שאל רבי אבא את רבי זירא: ואתה, מה בידך? והשיב: כך אמר רב חייא בר אשי בשם רב — שמוטת ירך בעוף טריפה, וכן אמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן — טריפה.

Rabbi Abba then asked Rabbi Zeira: And as for you, what is in your hand? What have you heard with regard to this halakha? Rabbi Zeira said to him: This is what Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa. And so said Rabbi Ya’akov bar Idi that Rabbi Yoḥanan said: A dislocated femur in a bird renders it a tereifa.

ועוד אמר רבי יעקב בר אידי: אילו היה רבי יוחנן במקום שבו הורו חבריו להתיר — לא היה מזיז, היה מבטל דעתו מפניהם. שהרי רבי חנינא בשם רבי אמר: שמוטת ירך בעוף כשרה; ותרנגולת שנשמטה ירכה הביא רבי חנינא לפני רבי, והתירהּ, ומלחהּ לשמרה, והיה מורה בה הלכה לתלמידים: ״זה התיר לי רבי, זה התיר לי רבי״.

And with regard to this, Rabbi Ya’akov bar Idi said: If Rabbi Yoḥanan had been in the place where the assembly ruled to permit such a bird, he would not have stirred. In other words, he would not have contested their ruling, because they were the greatest Sages of the previous generation. As Rabbi Ḥanina says that Rabbi Yehuda HaNasi says: A dislocated femur in a bird is kosher. And Rabbi Ḥanina had a hen whose femur was dislocated, and he brought it before Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Yehuda HaNasi permitted it to him, and Rabbi Ḥanina salted the hen to preserve it. And he would teach the students the halakha with it, as he would show them the preserved body of the hen and say: Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me, Rabbi Yehuda HaNasi permitted this to me.

מסקנה: אין ההלכה ככל המסורות הללו, אלא כדברי רבי יהושע בן לוי. רבי יוסי בן נהוראי שאל אותו: עד כמה צריך שיינקב הקנה (הקנה) כדי להטריף? והשיב: משנה שלמה שנינו — עד כאיסר האיטלקי. הקשה: והרי רחל בשכונתנו ניקב קנה שלה יותר, ועשו לה כיסוי מקרום קנה וחיתה!

The Gemara concludes: But the halakha is not in accordance with any of these statements. Rather, it is in accordance with that which Rabbi Yosei ben Nehorai asked Rabbi Yehoshua ben Levi: In what amount must a windpipe be punctured to render the animal a tereifa? Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: We learned a full mishna (54a): Until the perforation is the same size as the Italian issar. Rabbi Yosei ben Nehorai said to him: But wasn’t there a certain ewe in our neighborhood whose windpipe was punctured in a greater amount, and they made a seal for the windpipe out of the shell of a reed and it lived?

השיב רבי יהושע בן לוי: ועל מעשה זה אתה סומך? הרי הלכה רווחת בישראל ששמוטת ירך בעוף טריפה, ואף על פי כן תרנגולת שנשמטה ירכה הייתה לרבי שמעון בן חלפתא, ועשו לה שפופרת של קנה וחיתה! אלא מה תאמר — בתוך שנים עשר חודש מתה; אף כאן ברחל, בתוך שנים עשר חודש מתה, ואין ראיה.

Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: And do you rely on this incident as evidence? But isn’t it a widespread halakha among the Jewish people that a dislocated femur in a bird renders it a tereifa? And still, Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose femur was dislocated, and they made it a support out of the tube of a reed and it lived. Rather, what have you to say about this case? It must have occurred within twelve months of the dislocation, and afterward the hen died, since no tereifa can live more than twelve months. Here, too, in the case of the punctured windpipe, the episode occurred within twelve months of the injury and the ewe later died.

אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שהיה חוקר מעשים, והיה עושה ניסויים להוציא מדעת רבי יהודה, שאמר: אם ניטלה הנוצה (הנוצות המכסות את הגוף) — טריפה. ולקח רבי שמעון תרנגולת שניטלה נוצתה, הניחהּ בתנור חמים וכיסה במטלית של נחושתים, וצמחו לה כנפיים חדשות מרובות נוצה יותר מן הראשונות.

§ They said about Rabbi Shimon ben Ḥalafta that he was a researcher of various matters, and he would act to counter the opinion of Rabbi Yehuda, as Rabbi Yehuda would say: If the down covering a bird’s body was removed, it is a tereifa and unfit for consumption, as stated in the mishna. And Rabbi Shimon ben Ḥalafta had a hen whose down was removed, and he placed it in an oven, a warm place, and he covered it with a Coppersmiths’ [tarsiyyim] apron, and its new, i.e., rehabilitated, wings grew even more feathers than the original wings.

קושיא: שמא רבי יהודה סובר שטריפה יכולה להבריא ולהשביח, ואין הניסוי סותר את דעתו? תירוץ: אף אם כך, וכי תשביח דווקא באותו דבר שבו נטרפה — שתגדל כנפיים חדשות ומרובות יותר מן הראשונות? בכך הוכיח שאינה טריפה.

The Gemara asks: But how does this counter Rabbi Yehuda’s opinion? Perhaps Rabbi Yehuda holds that a tereifa can live and that its health can even improve beyond its previous state. The Gemara responds: Even if this is so, would Rabbi Yehuda say so with regard to the very thing with which it was rendered a tereifa, as is the case here, where it grew new wings with more feathers than the original wings?

מהו ״עסקן בדברים״? רב משרשיא: שנאמר ״לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה״ (משלי ו). אמר רבי שמעון: אלך ואראה האם באמת אין להן מלך כדברי הכתוב.

The Gemara asks: From what episode did Rabbi Shimon ben Ḥalafta earn the title: Researcher of matters? Rav Mesharshiyya said: He saw that it is written: “Go to the ant, you sluggard; consider her ways, and be wise; which having no chief, overseer, or ruler, provides her bread in the summer” (Proverbs 6:6–8). Rabbi Shimon ben Ḥalafta said: I will go and see if it is correct that they have no king.

הלך בתקופת תמוז (קיץ), פרס גלימתו על פתח חור הנמלים לעשות צל. יצאה אחת וראתה את הצל; סימן אותה. נכנסה ואמרה לחברותיה ״נפל צל״, ויצאו כולן לעבוד. הרים את הגלימה ושב השמש; נפלו כולן על אותה נמלה שהטעתה והרגוה. אמר: מכאן שאין להן מלך, שאילו היה — היו צריכות רשות מלך כדי להורגה.

He went in the season of Tammuz, i.e., summer. Knowing that ants avoid intense heat, he spread his cloak over an ant hole to provide shade. One of the ants came out and saw the shade. Rabbi Shimon placed a distinguishing mark on the ant. It went into the hole and said to the other ants: Shade has fallen. They all came out to work. Rabbi Shimon lifted up his cloak, and the sun fell on them. They all fell upon the first ant and killed it. He said: One may learn from their actions that they have no king; as, if they had a king, would they not need the king’s edict [harmana] to execute their fellow ant?

רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ושמא מלך היה עמהן ונתן רשות? או שכבר היה בידן צו מלך מראש? או שזה היה בין מלך למלך, כעניין ״בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה״ (שופטים יז)? אלא, אין הניסוי מוכיח, וסמוך על אמונתו של שלמה המלך שכתב שאין להן מלך.

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: But perhaps the king was with them at the time and gave them permission. Or perhaps they already possessed the king’s edict giving them license to kill the ant. Or perhaps it was an interregnum between kings, as it is written: “In those days there was no king in Israel; every man did that which was right in his own eyes” (Judges 17:6). Rather, rely on the credibility of Solomon, the author of Proverbs, that ants have no king.

רב הונא: סימן הטריפה — ספק טריפה שחיה שנים עשר חודש, בידוע שכשרה. הקשו מברייתא: יש סימנים אחרים — ״כל שאינה יולדת״ טריפה; רשב״ג: ההולכת ומשבחת כשרה, ההולכת ומתנוונת טריפה; רבי: סימן טריפה — שלא חיתה שלושים יום; והשיבו לו: והרי הרבה טריפות חיות שתיים ושלוש שנים!

§ Rav Huna says: The sign of a tereifa is twelve months. If it is uncertain whether an animal is a tereifa, one may wait twelve months; if the animal survives, it is kosher. The Gemara raises an objection from a baraita: The sign of a tereifa is any animal that cannot give birth. Rabban Shimon ben Gamliel says: If its health improves continuously, it is certainly kosher; if its health deteriorates continuously, it is certainly a tereifa. Rabbi Yehuda HaNasi says: The sign of a tereifa is any animal that does not survive thirty days. The Sages said to him: But don’t many animals that are certainly tereifot survive two or three years? None of the opinions cited in the baraita accord with Rav Huna’s statement.

תירוץ: מחלוקת תנאים היא. תניא: וגם בגולגולת, עד שיהיה בה נקב אחד ארוך, ואפילו נקבים רבים מצטרפים למלוא מקדח. רבי יוסי בן המשולם: מעשה במקום ענבול באדם שנפחתה גולגולתו, ועשו לו כיסוי מדלעת וחי. רבי שמעון בן אלעזר: וכי משם ראיה? ימות החמה היו, וכשבא הקור מיד מת — ולכן סימן הטריפה הוא שנה שלמה, כרב הונא.

The Gemara responds: The matter is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: And in a skull that contains one long hole, or even if it has many holes, the areas of the holes join together to constitute the size of a drill hole, and they render the animal a tereifa. Rabbi Yosei ben HaMeshullam said: There was an incident in a place called Inbul involving one whose skull was missing a piece, and they made for him a patch out of the shell of a gourd, and he survived. Therefore, an animal with a missing piece of skull cannot be a tereifa. Rabbi Shimon ben Elazar said to him: Can you bring proof from there? It was summer then, and once winter came upon him he died immediately. Rabbi Shimon ben Elazar holds that an animal is a tereifa if it does not survive through summer and winter, i.e., one year. Rav Huna’s statement accords with this opinion.

רב אחא בר יעקב: הלכה — טריפה יולדת ואף מבריאה ומשבחת, ולכן לידה או הבראה אינן ראיה שאינה טריפה. אמימר פותח בדין ביצי תרנגולת טריפה: ״הני ביעי דטריפה״ —

Rav Aḥa bar Ya’akov says: The halakha is that a tereifa can give birth and its health can even improve. If the animal appears to recover or gives birth, this does not prove it is not a tereifa. Ameimar says: With regard to these eggs of a tereifa bird,

— מטל הביצים הראשון שכבר היה בגופה בשעה שנטרפה אסור, שהוא חלק מן הטריפה; מכאן ואילך, ביצה שנוצרה מזכר כשר ונקבה טריפה — ״זה וזה גורם״, ובכל זה וזה גורם המותר מכריע, ומותרת.

the first clutch [shiḥala] of eggs that were in its body at the time it was rendered a tereifa is prohibited for consumption, because these eggs are considered part of the bird and were therefore rendered tereifa along with it. But as for any egg fertilized from this point forward, it is a case where both this and that cause it, i.e., a tereifa female and a kosher male, and as a rule, when permitted and prohibited causes operate together, the joint result is permitted.

רב אשי הקשה לאמימר ממשנה (עדויות): ״ושוין בביצת טריפה שאסורה, מפני שגדלה באיסור״ — משמע שאף ביצה שנוצרה אחרי שנטרפה אסורה! תירץ אמימר: שם מדובר בתרנגולת ש״ספנא מארעא״, שמתחממת מן הקרקע ומטילה בלא זכר, וממילא יש רק גורם אחד — האם הטריפה.

Rav Ashi raised an objection to Ameimar from a mishna (Eduyyot 5:1): And all agree with regard to the egg of a tereifa bird that it is prohibited for consumption, because it grew in a state of prohibition. Evidently, even eggs created after the bird was rendered a tereifa are prohibited. Ameimar said to him: There, the mishna is dealing with a bird that is heated by the earth, i.e., that was not fertilized by a male, and the female tereifa is therefore the sole source of the egg.

הגמרא: ולמה לא תירץ אמימר שהמשנה עוסקת בשיחלא קמא — מטל הביצים הראשון שהיה בגופה משעת הטריפה? תשובה: אם כן, מדוע נאמר ״שגדלה באיסור״? היה לו לומר ״שגמרה באיסור״, שהרי כבר היו קיימות ורק נגמרו.

The Gemara objects: And let Ameimar answer differently, that the mishna is dealing with the first clutch of eggs, which were part of the mother’s body when it became a tereifa. The Gemara responds: If this was so, why does the mishna state: Because it grew in a state of prohibition? The mishna should have stated: Because it was finished in a state of prohibition.

דחיית התירוץ: והרי שנינו במחלוקת ולד טריפה — רבי אליעזר אומר לא יקרב לגבי מזבח, רבי יהושע אומר יקרב; במה נחלקו? בשנטרפה האם ולבסוף התעברה מזכר כשר, ונחלקו אם ״זה וזה גורם״ אסור (ר״א) או מותר (ר״י). ואם כן, במקום לחלוק לגבי קרבן (״גבוה״), היה להם לחלוק כבר באכילת הדיוט!

The Gemara objects: But if the offspring in the womb of an animal becomes a tereifa along with it, then that which we learned in a baraita is difficult: With regard to the offspring of a tereifa, Rabbi Eliezer says that it shall not be sacrificed on the altar, and Rabbi Yehoshua says that it may be sacrificed. With regard to what case do they disagree? It must be with regard to a case where the mother animal was rendered a tereifa and afterward became pregnant from a kosher male, and Rabbi Eliezer holds: In a case where this and that cause it, it is prohibited, and Rabbi Yehoshua holds: In a case where this and that cause it, it is permitted. But if so, rather than disputing whether it is permitted to sacrifice such offspring to the Most High, let them disagree concerning the more basic issue of whether the offspring is permitted to an ordinary person for consumption.

תירוץ: נקטו דווקא מחלוקת בקרבן כדי להודיעך כוח דעתו המקלה של רבי יהושע — שאפילו לגבוה, להקריב על המזבח, מתיר.

The Gemara responds: The dispute addresses the question of whether it is permitted to sacrifice the animal as an offering in order to convey to you the far-reaching nature of the lenient opinion of Rabbi Yehoshua, that such an animal is permitted even as an offering to the Most High.

הקשו: יחלקו דווקא לגבי הדיוט (אכילה) כדי להודיעך כוח דעתו המחמירה של רבי אליעזר — שאף להדיוט אוסר! תירוץ: ״כוח דהתירא עדיף״ — עדיף לתנא להשמיע את כוח המתיר על כוח האוסר.

The Gemara challenges: But let them disagree concerning whether the animal is permitted to an ordinary person in order to convey to you the far-reaching nature of the stringent opinion of Rabbi Eliezer, that such an animal is prohibited even to an ordinary person. The Gemara responds: It is preferable for the tanna to emphasize the power of leniency.

מסקנה לפי דרך זו: מאחר שר״א ור״י נחלקו בולד הבא משני גורמים, נמצא שמה ששנינו ״ומודים בביצת טריפה שאסורה״ עוסק בתרנגולת ה״ספנא מארעא״ שמטילה בלא זכר — שאז יש רק גורם אחד, האם הטריפה, ולכן הביצה אסורה.

The Gemara concludes: Since Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree with regard to an offspring brought about by two causes, it follows that when the mishna states: And they concede with regard to the egg of a tereifa bird that it is prohibited for consumption, this is referring to a bird that is heated by the earth and was not fertilized by a male, so that there is only one cause, the tereifa mother bird.

רב אחא סובר כרב אחא בר יעקב שטריפה יולדת, ולכן שונה את דברי אמימר כפי שאמרנו: שיחלא קמא אסורה, ומכאן ואילך מותר משום זה וזה גורם.

The Gemara notes: Rav Aḥa holds in accordance with the opinion of Rav Aḥa bar Ya’akov, who said at the end of the previous amud that a tereifa animal can be capable of giving birth, and similarly a tereifa bird can be capable of laying eggs as well, and he therefore teaches the statement of Ameimar as we have said, that any egg fertilized after the bird became a tereifa is permitted.

רבינא אינו סובר כרב אחא בר יעקב, ולכן שונה את אמימר בלשון אחרת: ביצי ספק טריפה — את הטל הראשון משהים, ואם חזרה התרנגולת והטילה שוב, בידוע שאינה טריפה והראשונות מותרות; ואם לא הטילה — אסורות, שהן חלק מן הטריפה.

But Ravina does not hold in accordance with the opinion of Rav Aḥa bar Ya’akov. Rather, he holds that a tereifa cannot produce eggs or give birth. And he therefore teaches the statement of Ameimar in this formulation: Ameimar said that with regard to these eggs of a bird concerning which it is uncertain whether it is a tereifa, the halakha is as follows: We leave aside the first clutch of eggs. If the bird produces eggs again, the first eggs are permitted for consumption, because the bird is certainly not a tereifa. And if not, they are prohibited, because they were considered part of the bird when it was rendered a tereifa.

לפי לשון רבינא, רב אשי הקשה שוב מן המשנה ״ומודים בביצת טריפה שאסורה מפני שגדלה באיסור״. השיב אמימר: שם בשיחלא קמא. הקשו: אם כן ״שגדלה״? ״שגמרה״ היה צריך לומר! ותירץ: שנֵה במשנה ״גמרה״ במקום ״גדלה״.

Rav Ashi raised an objection to Ameimar from a mishna (Eduyyot 5:1): And they concede with regard to the egg of a tereifa bird that it is prohibited for consumption, because it grew in a state of prohibition. Evidently, a tereifa bird can produce eggs. Ameimar said to him: The mishna there deals with the first clutch of eggs, which existed before the bird became a tereifa. Rav Ashi asks: If so, why does the mishna state: Because it grew in a state of prohibition? The mishna should have stated: Because it was finished in a state of prohibition. Ameimar responded: Teach an emended version of the mishna: Because it was finished in a state of prohibition.

לפי רבינא (שטריפה אינה יולדת), מחלוקת ר״א ור״י בולד טריפה היא כשהתעברה ולבסוף נטרפה: ר״א סובר ״עובר ירך אמו״ ונטרף עמה, ר״י סובר ״עובר לאו ירך אמו״. ושוב הקשו: אם כן יחלקו לגבי הדיוט, ולא רק לגבי קרבן!

Rav Ashi asks: But if a tereifa cannot become pregnant, that which we learned in a baraita is difficult: With regard to the offspring of a tereifa, Rabbi Eliezer says that it shall not be sacrificed on the altar, and Rabbi Yehoshua says that it may be sacrificed. With regard to what case do they disagree? It must be with regard to a case where the mother animal became pregnant and only afterward was rendered a tereifa. Rabbi Eliezer holds that a fetus is considered like the thigh of its mother and is rendered a tereifa as part of its body, and Rabbi Yehoshua holds that a fetus is not considered like the thigh of its mother. The Gemara objects: But if so, rather than disputing whether it is permitted to sacrifice such offspring to the Most High, let them dispute the more basic issue of whether the offspring is permitted to an ordinary person for consumption.

תירוץ כמקודם: נקטו מחלוקת בקרבן כדי להודיעך כוח דעתו של רבי יהושע; וכשהקשו שיחלקו בהדיוט להודיעך כוח רבי אליעזר — ״כוח דהתירא עדיף״, עדיף להשמיע את כוח המתיר.

The Gemara responds: The mishna discusses the question of whether it is permitted to sacrifice the animal as an offering in order to convey to you the far-reaching nature of the lenient opinion of Rabbi Yehoshua that such an animal is permitted even as an offering to the Most High. The Gemara suggests: But let them dispute whether the animal is permitted to an ordinary person, in order to convey to you the far-reaching nature of the stringent opinion of Rabbi Eliezer that such an animal is prohibited even to an ordinary person. The Gemara responds: It is preferable for the tanna to emphasize the power of leniency.

מסקנה לפי רבינא: ״ומודים בביצת טריפה שאסורה״ עוסק בשיחלא קמא — מטל הביצים הראשון שהיה בגופה בשעת הטריפה; ואף רבי יהושע (שעובר אינו ירך אמו) מודה כאן, מה הטעם? שהביצה גופה של האם היא, חלק ממש מגופה.

The Gemara concludes: According to this explanation, when the mishna states: And they certainly concede with regard to the egg of a tereifa bird that it is prohibited for consumption, it is dealing with the first clutch of eggs in the bird’s oviduct at the time it becomes a tereifa. Even Rabbi Yehoshua, who holds that the fetus of an animal is not considered like the thigh of its mother, concedes that a bird’s egg is rendered a tereifa along with it. What is the reason for this? Rabbi Yehoshua holds that an egg is a true part of its body.

וההלכה למעשה בספק טריפה: בזכר — אסור כל שנים עשר חודש, ואם חי לאחריהם בידוע שכשר; בנקבה — כל שאינה יולדת אסורה, ומשילדה בידוע שכשרה.

The Gemara rules: And with regard to an animal concerning which it is uncertain whether it is a tereifa, the halakha is: In the case of a male, it is prohibited for an entire twelve-month period. After that point, the animal is certainly kosher. In the case of a female, any animal that does not give birth is prohibited. Once it has, it is certainly kosher.