מפת הסוגיא — חולין ס״דSugya map — Chullin 64

שנו חכמים בברייתא: ביצים כשרות שנתבשלו יחד עם ביצים אסורות (״גיעולי ביצים״) — מותרות. ביצים מוּזָרות (מאֵפרוֹח, שאינן עתידות להיוולד) — מי שדעתו יפה אוכלן. נמצא עליה קורט (טיפת) דם — זורק את הדם ואוכל את שאר הביצה.

§ The Sages taught in a baraita: Kosher eggs that have been boiled with non-kosher eggs are permitted. Unfertilized eggs are permitted, and one of strong constitution may eat them, even if the hen has sat on them for a long period of time. If a drop [koret] of blood is found on it, one discards the blood, which is the first stage of an embryo’s development, and eats the rest.

ר׳ ירמיה: ומותר רק כשהדם נמצא על ה״קשר״ — מקום באה תחילת התפתחות העוּבר (בחלבון), שזה מוכיח שלא נתפשט בכל הביצה. וכן שנה דוסתאי אבי ר׳ אפטוריקי: לא אמרו ״אוכל את השאר״ אלא כשהדם על החלבון; אך נמצא על החלמון (החלק הצהוב) — אפילו שאר הביצה אסור, כי הקלקול נתפשט בכולה. אמר רב גביהה מבי כתיל לרב אשי: תנא שנה את ההיפך לפני אביי (שדווקא על החלמון מותר), ואביי הוא שתירץ לו כך (להפך).

Rabbi Yirmeya said: And this applies when the blood is found on its knot, i.e., the place in the albumen where the embryo begins to develop, since this proves that tissue has not developed elsewhere in the egg. And so taught Dostai, father of Rabbi Aptoriki: The Sages taught that one may eat the rest of the egg only when the blood is found on its albumen, i.e., the knot; but if it is found on its yolk, even the rest of the egg is forbidden. What is the reason for this? It is that the decay has spread through all of it. Rav Geviha from Bei Ketil said to Rav Ashi: A tanna taught the opposite before Abaye, that one may eat the rest of the egg only when the blood is found on its yolk, and it is Abaye that corrected it in this manner.

חזקיה: מניין שביצת עוף טמא אסורה מן התורה? שנאמר ״ואת בת היענה״ — וכי יש לַיענה ״בת״ (שדינה שונה מאִמה)? אלא מהי ה״בת״? זו ביצה טמאה (האסורה כעוף עצמו). ושמא ״בת היענה״ הוא פשוט שֵם העוף? לא יעלה על דעתך, שכן כתוב ״כַּיְעֵנִים במדבר״ — נמצא ש״יענים״ לבדו הוא שם העוף.

§ Ḥizkiyya says: From where is it derived that the egg of a non-kosher bird is prohibited by Torah law? As it is stated: “And the daughter [bat] of the ya’ana” (Leviticus 11:16). But does the ya’ana have a daughter whose forbidden status would be different from that of its mother? Both daughter and mother should be included in the same prohibition. Rather, which is this? This is a non-kosher egg. The Gemara challenges: But perhaps this is their name, i.e., the bird is called bat ya’ana. The Gemara responds: This should not enter your mind, as it is written: “The daughter of my people has become cruel, like the ye’enim in the wilderness” (Lamentations 4:3).

המשך הקושיא: וכי ״בת היענה״ אינו שם? והרי כתוב ״אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה״ (משמע ש״בנות יענה״ הוא שם)! יישוב: כוונת הכתוב — אֵבֶל כיענה זו המתאבלת על בניה. ועוד כתוב ״ושכנו שם בנות יענה״! יישוב: אף כאן — כיענה זו השוכנת עם בניה.

The Gemara persists: And is bat ya’ana not its name? But isn’t it written: “I will make a wailing like the jackals, and a mourning like the daughters [benot] of the ya’ana” (Micah 1:8)? The Gemara responds: The verse means: I will make mourning like this ya’ana that mourns for its children. The Gemara asks: But isn’t it written: “And benot ya’ana shall dwell there” (Isaiah 13:21)? The Gemara responds: Here too, the verse means: And they shall dwell there like this ya’ana that dwells with its children.

קושיא נוספת: והרי כתוב ״תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה״ — ואם תאמר ש״בנות יענה״ היא ביצה, וכי ביצה ראויה לומר שירה?! אלא צריך לומר: כתוב ״היענה״ וגם כתוב ״בת היענה״ — שניהם שמות העוף.

The Gemara asks: But isn’t it written: “The animals of the field shall honor Me, the jackals and the benot ya’ana” (Isaiah 43:20)? And if it enters your mind that the term bat ya’ana is referring to an egg, can an egg sing a song of praise to God? Rather, one must say: The ya’ana is written, and the bat ya’ana is also written, and both are acceptable names for this bird.

ועם זאת, כאן שונה משאר העופות: הסופר פוסק (מחלק) את ״בת היענה״ לשתי תיבות נפרדות, אף שהוא מין אחד. ומכך שהסופר מחלקם —

And still, the name here is different from those of other animals, in that the scribe splits it into two words: Bat ya’ana, even though it is one species. And from the fact that the scribe splits it

— לשתי תיבות, למד מכאן שהם שני שמות (שם העוף ושם הביצה), ומכאן שגם הביצה אסורה.

into two words, conclude from it that they are two names, prohibiting the egg as well.

קושיא: אם כן, גם ״את כדרלעמר״ שהסופר פוסקו לשניים (״כדר לעמר״) — וכי שני שמות הם? והרי אדם אחד! תירוץ: שם — פוסקו רק לשתי תיבות, אך אינו פוסקו לשני שיטין (שורות); אך כאן (״בת היענה״) אפשר לפוסקו אף לשני שיטין — סימן שהם שני שמות נפרדים.

The Gemara asks: If that is so, what about the name: “Chedorlaomer” (Genesis 14:4), which the scribe splits in two so that it appears as: Chedor Laomer? Is it also true there that they are two names? The verse is clearly referring to only one person. They say in response: There, with regard to Chedor Laomer, the scribe splits the name into two words, but he may not split it into two lines if the first half nears the end of one line. But here, he may split the name bat ya’ana even into two lines, indicating that they are completely separate.