מפת הסוגיא — חולין נ׳Sugya map — Chullin 50

המשנה לימדה שבני מעיים שניקבו — טרפה. על כך שנינו בברייתא: רבן שמעון בן גמליאל אומר — אם ניקבו בני המעיים אך ליחה סותמת את הנקב, כשרה. ומהי אותה ליחה? אמר רב כהנא: זוהי ריר המעיים היוצא מהם בלחץ, כשמגרדים בסכין.

§ The mishna states that if the small intestines are perforated, the animal is a tereifa. With regard to this, it is taught in a baraita: Rabban Shimon ben Gamliel says: If the intestines were perforated but mucus seals the perforated intestines, the animal is kosher. The Gemara asks: What is this mucus? Rav Kahana said: It is the mucus of the intestines that comes out under pressure, when one scrapes with a knife.

למדו חבריו של רבי אבא ממנו — ומיהם? רבי זירא; ויש אומרים: חבריו של רבי זירא ממנו, ומיהם? רבי אבא. אמר רבי אבא בנו של רבי חייא בר אבא: כך אמר רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן — הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטרפה, והלכה כרבי שמעון בדיני אבלות.

The Gemara relates: The colleagues of Rabbi Abba learned a tradition from Rabbi Abba. And who are they? The phrase: Colleagues of Rabbi Abba, is referring to Rabbi Zeira. And some say the colleagues of Rabbi Zeira learned it from Rabbi Zeira. And who are they? Rabbi Abba. This is the tradition: Rabbi Abba, son of Rabbi Ḥiyya bar Abba, said that this is what Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to a tereifa, and the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon with regard to the halakhot of mourning.

״הלכה כרשב״ג בטרפה״ — זהו מה שאמרנו, שהליחה סותמת. ״כרבי שמעון באבל״ — מה היא? כפי ששנינו בברייתא: בכל שלושת הימים הראשונים, אם בא האבל ממקום קרוב — מונה עם שאר האבלים ומשלים עמהם.

The Gemara elaborates: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to a tereifa; this is the halakha that we stated above, that mucus forms an effective seal in the intestines. The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon with regard to mourning; what is this halakha? As we learned in a baraita: If one learns of the death of an immediate relative after other relatives have already begun their period of mourning, the halakha is as follows: During the entire first three days of mourning, if a mourner comes to the house of mourning from a nearby place, he counts his days of mourning with the other mourners and completes his mourning with them.

בא ממקום רחוק — מונה לעצמו שבעה ימים. מכאן ואילך (אחרי שלושה ימים), אפילו בא ממקום קרוב — מונה לעצמו. רבי שמעון אומר: אפילו ביום השביעי, אם בא ממקום קרוב — מונה ומשלים עם שאר האבלים.

The baraita continues: If he came from a distant place, he counts seven days on his own from the time that he was informed of the death. From this point forward, i.e., after the first three days, even if he comes from a nearby place, he counts seven days on his own. Rabbi Shimon says: Even on the seventh day, if he comes from a nearby place, he counts and completes his mourning with the other mourners.

אמר אדם פלוני: אזכה ואעלה לארץ ישראל ואלמד הלכה זו מפי בעליה. כשעלה, מצא את רבי אבא בנו של רבי חייא בר אבא. אמר לו: האם אמר אדוני שהלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטרפה? אמר לו: ״אין הלכה״ אמרתי — היפך הדבר! גם אם ליחה סותמת, הבהמה טרפה.

Someone whose name was not given said: May I merit to go up to Eretz Yisrael and learn this halakha from the mouth of its Master. When he went up from Babylonia to Eretz Yisrael, he found Rabbi Abba, son of Rabbi Ḥiyya bar Abba, and said to him: Is it true that the Master said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to a tereifa? Rabbi Abba said to him: This is not true. Rather, I said just the opposite, that the halakha is not in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel, and even if mucus seals the perforation of the intestine, the animal is a tereifa.

שאל אותו שוב: ומה בעניין ״הלכה כרבי שמעון באבל״ שנמסר בשמך? אמר לו: מחלוקת היא — שנאמר: רב חסדא אמר שהלכה כרבי שמעון, וכן אמר רבי יוחנן, אבל רב נחמן אמר שאין הלכה כמותו.

The anonymous man asked Rabbi Abba again: What about the other ruling reported in your name, that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon with regard to mourning; is this accurate? Rabbi Abba said to him: There are conflicting opinions with regard to this matter, as it was stated that Rav Ḥisda says that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, and so says Rabbi Yoḥanan: That is the halakha. But Rav Naḥman says: That is not the halakha.

ולמסקנה: אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטרפה (הבהמה טרפה), והלכה כרבי שמעון בדיני אבלות — כדברי שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.

The Gemara concludes: And the halakha is not in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to a tereifa, and the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon with regard to mourning, in accordance with the statement of Shmuel, who says: The halakha is in accordance with the statement of the more lenient authority in matters relating to mourning.

אמר רב שימי בר חייא: ״מקיפין״ בבני מעיים — כשמסופקים אם הנקב נעשה לפני השחיטה או אחריה, עושים נקב נוסף ומשווים את מראהו לנקב המסופק; אם דומים, הנקב נעשה לאחר שחיטה והבהמה כשרה.

§ Rav Shimi bar Ḥiyya says: One may compare perforations in the intestines. If one is unsure whether a perforation occurred before or after slaughter, one may make an additional perforation and compare the two. If their appearance is similar, one may conclude that the perforation occurred after slaughter, and the animal is kosher.

מעשה בבני מעיים שבאו לפני רבא; הקיף (עשה נקב נוסף) ולא היו דומים. בא רב משרשיא בנו, מישמש בנקבים החדשים — ואז דמו, והכשיר. אמר לו רבא: מניין לך לעשות כך? אמר לו: כמה ידיים מישמשו בנקבים הראשונים לפני שבאו לפני אדוני! לכן מיששתי גם את החדשים. אמר לו: חכם בני בטרפות כרבי יוחנן.

The Gemara relates: There were certain perforated intestines that came before Rava. Rava made other perforations and compared them, but they were not similar. Rav Mesharshiyya, his son, came and rubbed the new perforations, and they were similar. Rav Mesharshiyya therefore deemed the animal kosher. Rava said to him: From where did you know to do this? Rav Mesharshiyya said to him: I reasoned: How many hands rubbed these earlier perforations before they came before the Master? Therefore, I thought that if I handled the new ones, perhaps they would look similar. Rava said to him: My son is as wise in matters of tereifot as Rabbi Yoḥanan.

רבי יוחנן ורבי אלעזר אמרו שניהם: מקיפין אף בריאה. אמר רבא: לא אמרו אלא באותו צד (״ערוגה״) של הריאה, אבל מצד לצד — לא. ולהלכה: אפילו מצד לצד, ומבהמה דקה לדקה ומגסה לגסה, אבל לא מגסה לדקה ולא מדקה לגסה (שעורן שונה).

Similarly, Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar both say: One may compare perforations in the lung to determine whether they occurred after slaughter. Rava said: We said this only when the two perforations are on the same side of the lungs. But one may not compare perforations from one side to the other side. The Gemara rules: And the halakha is: One may compare even from one side to the other side, and even from a small animal to another small animal, or from a large animal to another large animal, but not from a large animal to a small animal, and not from a small animal to a large animal.

אביי ורבא אמרו שניהם: מקיפין אף בקנה. אמר רב פפא: לא אמרו אלא באותה חוליא (טבעת) של הקנה, אבל מחוליא לחוליא — לא. ולהלכה: אפילו מחוליא לחוליא, ומחוליא קטנה (״בר חוליא״) לחברתה, אבל לא מחוליא לבר חוליא ולא להפך (שעוביָן שונה).

Similarly, Abaye and Rava both say: One may compare severed or perforated areas in the windpipe. Rav Pappa said: We said this only when the two areas are in the same segment of the windpipe. But one may not compare from one segment to another segment. The Gemara rules: And the halakha is: One may even compare from one segment to another segment, and from one subsegment, i.e., a thin segment between the main segments, to another subsegment, but not from a segment to a subsegment, and not from a subsegment to a segment.

אמר זעירי: חלחולת (המעי האחרון, פי הטבעת) שניקבה — כשרה, מפני שהירכיים סומכות ומעמידות אותה וסותמות את הנקב. וכמה? אמר רבי אילעי בשם רבי יוחנן: במקום שהחלחולת דבוקה לירכיים — אפילו ניקבה ברובה כשרה; שלא במקום הדבק — טרפה אף בנקב כלשהו.

§ Ze’eiri says: If the rectum was perforated, the animal is kosher, since the hips hold it up and seal the perforation. And to how much of the rectum does this apply? Rabbi Ilai says that Rabbi Yoḥanan says: If the rectum was perforated in the place where it is attached to the hips, even if it was perforated in its majority, the animal is kosher. If the perforation was not in the place where it is attached to the hips, the animal is a tereifa if it was perforated in any amount.

אמרו זאת החכמים לפני רבא בשם רב נחמן. אמר להם רבא: האם לא אמרתי לכם שלא לתלות ברב נחמן —

The Sages said this halakha before Rava in the name of Rav Naḥman. Rava said to them: Have I not told you not to hang on Rav Naḥman

״בוקי סריקי״ (שמועות ריקות, ככדים ריקים)? כך באמת אמר רב נחמן: במקום הדבק, אפילו ניטל כולו — כשר, ובלבד שנשתייר בו ״כדי תפיסה״ (שיעור שאפשר לאחוז בו). וכמה? אמר אביי: כמלוא רוחב אצבע, ואף בשור גדול.

empty bottles, i.e., not to falsely attribute statements to him? So said Rav Naḥman: With regard to the place that the rectum is attached to the hips, even if all of it was removed, the animal is kosher. And this is the halakha only where sufficient space remains of it for a hand to grip. The Gemara asks: And how much is considered sufficient to grip? Abaye said: The width of a finger. This measure is sufficient even in the case of a large bull.

המשנה אמרה: ״כרס הפנימי שניקב״ — טרפה. אמר רב יהודה בשם רב: העיד נתן בר שילא, ראש הטבחים של ציפורי, לפני רבי בשם רבי נתן — איזו היא כרס הפנימי? ה״סניא דיבי״ (המעי העיוור, cecum). וכן אמר רבי יהושע בן קרחה: סניא דיבי. רבי ישמעאל אמר: איסתומכא דכרסא — פתח הכרס.

§ The mishna states that if the internal rumen was perforated or most of the external rumen was torn, the animal is a tereifa. With regard to this, Rav Yehuda says that Rav says: Natan bar Sheila, chief butcher of Tzippori, testified before Rabbi Yehuda HaNasi in the name of Rabbi Natan: Which is the internal rumen? It is the cecum. And so said Rabbi Yehoshua ben Korḥa: It is the cecum. Rabbi Yishmael said: It is the opening [istumka] of the rumen.

רב אסי בשם רבי יוחנן: מקום צר יש בכרס, והוא הכרס הפנימי, אך איני יודע איזהו. אמר רב נחמן בר יצחק: ״נפל הכרס לבאר״ — כלומר כיוון שלא נודע, כל נקב בכרס מטריף. אמר רב אחא בר רב עוא בשם רב אסי: הכרס הפנימי הוא מן המקום הצר (שבו מתחילה הכרס להיצר לכיוון הוושט) ולמטה כלפי הוושט.

Rav Asi says that Rabbi Yoḥanan says: There is a narrow place in the rumen, and this is the internal rumen; all the rest is the external rumen. But I do not know which area is this narrow place. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The rumen has fallen in a pit, i.e., since it is unknown which area is considered the narrow place, a perforation in any part of the rumen renders the animal a tereifa. Rav Aḥa bar Rav Ava says that Rav Asi says: The inner rumen extends from the narrow place, where the rumen begins to narrow as it approaches the gullet, and downward toward the gullet when the animal is suspended by its legs.

רבי יעקב בר נחמני בשם שמואל: הכרס הפנימי הוא המקום שאין בו ״מילת״ (אין בו הזיזים הצמריים שבדופן הכרס). רבי אבינא בשם גניבא בשם רב: טפח שבוושט הסמוך לכרס — זוהי כרס הפנימית.

Rabbi Ya’akov bar Naḥmani says in the name of Shmuel: The internal rumen is the place in the rumen that has no wool, i.e., downy projections on the inside of the rumen. Rabbi Avina says in the name of Geneiva, who said in the name of Rav: The handbreadth in the gullet adjacent to the rumen, this is the internal rumen.

אמרו בארץ ישראל בשם רבי יוסי בר חנינא: כל הכרס כולו — זוהי כרס הפנימית; ואיזו היא כרס החיצונה? הבשר החופה את רוב הכרס מלמטה. רבה בר רב הונא אמר: ה״מפרעתא״. ומהי מפרעתא? אמר רב אויא: המקום שבו הטבחים פותחים וחושפים את הבהמה — דופן הבטן התחתונה.

In the West, Eretz Yisrael, they said in the name of Rabbi Yosei bar Ḥanina: The entire rumen is the internal rumen. And if so, which is the external rumen? It is the flesh that envelops the majority of the rumen on the underside of the animal. Rabba bar Rav Huna says: The internal rumen is the mafrata. The Gemara asks: What is the mafrata? Rav Avya said: It is the place that the butcher exposes when he opens up the animal, i.e., the underside of the stomach.

בנהרדעא נהגו כרבה בר רב הונא. אמר לו רב אשי לאמימר: וכל יתר השמועות (שהגדירו את הכרס הפנימי אחרת) — מה דינן? אמר לו: כולן נכללות בהגדרתו של רבה בר רב הונא — שכל אותם מקומות פונים אל ה״מפרעתא״.

The Gemara recounts: In Neharde’a, they practiced in accordance with the opinion of Rabba bar Rav Huna. Rav Ashi said to Ameimar, one of the Sages of Neharde’a: What about all these other statements, that the internal rumen is another part of the rumen? Ameimar said to him: They are all included in the definition of the rumen according to Rabba bar Rav Huna. The cecum, the opening of the stomach, and the place with no wool all face the underside of the stomach, i.e., the mafrata.

ומה לגבי דעת רב אסי בשם רבי יוחנן (מקום צר שאינו ידוע)? כבר פירשהּ רב אחא בר עוא — מן המיצר ולמטה, וגם זה בכלל המפרעתא. ומה לגבי רבי אבינא (טפח בוושט) ובני מערבא (כל הכרס)? אמר לו: אלו ודאי חולקים — ואין נוהגים כמותם.

Rav Ashi replied: And what about the opinion that Rav Asi says in the name of Rabbi Yoḥanan, that the internal rumen is an unknown narrow area? Shouldn’t the entire rumen be treated as the internal rumen? Ameimar said to him: Rav Aḥa bar Ava already explained that it is the area extending from the narrow place until the gullet. This area is also included in the mafrata. Rav Ashi asked further: And what of the opinion of Rabbi Avina, that the internal rumen is the handbreadth near the gullet, and of the residents of the West, Eretz Yisrael, that it is the entire rumen? Ameimar said to him: These opinions certainly disagree with that of Rabba bar Rav Huna, but we do not follow them.

המשנה: רבי יהודה אומר — בכרס החיצונה הגדולה צריך קרע של טפח, ובקטנה ברוב. אמר רבי בנימין בר יפת בשם רבי אלעזר: אין ״גדולה״ ו״קטנה״ מתייחסות לגודל הבהמה ממש, אלא לשיעור הקרע: כל שניקרע בה טפח ואין זה רובהּ — זו ״בגדולה טפח״; וכל שניקרע רובהּ ואין זה טפח — זו ״בקטנה ברוב״. נמצא שכל קרע — בטפח או ברוב — מטריף.

§ The mishna states: Rabbi Yehuda says: With regard to a tear in the external rumen, for a large animal, a tear of one handbreadth renders it a tereifa, while for a small animal, it is a tereifa only if most of it was torn. Rabbi Binyamin bar Yefet says that Rabbi Elazar says: The word: Large, is not referring literally to a large animal, and the word: Small, is not referring literally to a small animal. Rather, concerning any animal large enough that its external rumen can be torn one handbreadth and this does not constitute most of it, this is what we learned: For a large animal, a tear of one handbreadth renders it a tereifa. And concerning any animal small enough that most of its external rumen can be torn and this does not constitute one handbreadth, this is what we learned: For a small animal, it is a tereifa only if most of it was torn. In other words, any external rumen torn either one handbreadth or in its majority renders the animal a tereifa.

מקשים: ״רובא ולא הוי טפח״ — פשיטא שטרפה, שהרי רובו ככולו! ומשיבים: לא נצרכה אלא בכרס שרוחבה מעט פחות משני טפחים, כך שרובהּ הוא טפח ועוד משהו. מהו דתימא: עד שייקרע בה טפח שלם לא תיטרף — קא משמע לן שאף הרוב (אף שפחות מטפח שלם בעוד משהו) מטריף.

The Gemara asks: If most of the external rumen is torn but it does not constitute a handbreadth, isn’t it obvious that the animal is rendered a tereifa? There is a principle that the majority of an entity is considered like all of it. The Gemara responds: No, it is necessary to teach this for a case where the tear would constitute a handbreadth with any amount more than a majority, i.e., the external rumen is slightly smaller than two handbreadths. Lest you say that in such a case, the animal is not a tereifa until a handbreadth of it is torn, this halakha teaches us that this is not so. Rather, if the majority of the rumen is torn, the animal is a tereifa, even if this constitutes less than a handbreadth.

אמר גניבא בשם רבי אסי: אם ניקבה הכרס החיצונה בנקב עגול בגודל סלע (מטבע) — טרפה, שאם יימתח הנקב יגיע לאורך טפח. אמר רבי חייא בר אבא: לי פירש גניבא עצמו במעבורת של נהרדעא — נקב כסלע בדיוק: כשרה; יתר מכסלע: טרפה. וכמה הוא ״יתר מכסלע״? אמר רב יוסף: כגון שיכולים שלושה גרעיני תמרים לעבור דרכו — בדוחק כשהם עם שיירי תמר, ובריווח כשהם בלעדיו.

Geneiva says that Rabbi Asi says: If a round hole was bored through the external rumen as large as a sela coin, the animal is a tereifa, since if a hole of such size will be stretched, it will reach the length of a handbreadth. Rabbi Ḥiyya bar Abba said: This matter was explained to me personally by Geneiva himself, when we were on the ferry of Neharde’a: If the hole is exactly as large as a sela, the animal is kosher. If the size of the hole is greater than a sela, it is a tereifa. The Gemara asks: And how much is considered greater than a sela? Rav Yosef said: For example, if three date pits covered in remains of the date can fit through the hole with difficulty, or if, without being covered in any remains, they can fit comfortably, this is considered a hole larger than a sela.

המשנה: ״המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ״ — טרפה. על כך שנו חכמים בברייתא: מחט שנמצאה בתוך עובי דופן בית הכוסות — אם ניקבה את הדופן מצד אחד בלבד, כשרה; משני הצדדים (נקב מפולש), טרפה. ואם נמצא על המחט קורט (טיפת) דם —

§ The mishna states: An animal is a tereifa if the omasum or the reticulum was perforated to the outside, i.e., to the abdominal cavity. With regard to this, the Sages taught: In the case of a needle that is found in the thickness of the reticulum, if it pierced the wall from only one side, the animal is kosher. If it pierced the wall from both sides, i.e., the needle completely pierced the wall of the stomach, it is a tereifa. But even if it protrudes from both sides, it is not always a tereifa, and it may be inspected further: If a drop of congealed blood is found on top of the needle,

— בידוע שהנקב נעשה לפני השחיטה, ולכן טרפה. אם לא נמצא עליה קורט דם — בידוע שהנקב נעשה לאחר השחיטה (משפסק הדם), והבהמה כשרה.

it is certain that the perforation was created before the slaughter of the animal, and it is therefore a tereifa. If a drop of blood is not found on it, it is certain that it occurred after the slaughter, when the blood of the animal had stopped flowing. The animal is therefore kosher.

אם העלה פי המכה (הנקב) גלד — בידוע שהנקב נעשה שלושה ימים לפני השחיטה; ונפקא מינה לדיני מקח: אם נמכרה הבהמה בתוך שלושה ימים, המקח טעות. אם לא העלה גלד — ספק, והמוציא מחברו (הקונה) עליו הראיה.

If a scab covered the opening of the wound, i.e., the perforation, it is certain that the perforation occurred three days before the slaughter. Consequently, if the animal was sold less than three days before the slaughter, the buyer can claim that the transaction was performed in error, as he did not intend to purchase a tereifa animal, and the seller must refund the buyer. If a scab did not cover the opening of the wound, and it is uncertain whether the perforation occurred before or after the animal was purchased, the burden of proof rests upon the claimant. Accordingly, the buyer must furnish proof that the perforation occurred before the purchase in order to demand a refund.

ומקשים: ומה שונה כאן מכל הנקבים שבעולם, שבהם אדוני מטריף אפילו כשאין דם על הנקב? ומשיבים: שם — אין דבר שהדם ייאחז בו, וגם אם דימם נבלע הדם בבשר; אבל כאן — כיוון שיש מחט, אילו היה הנקב קודם שחיטה היה הדם נאחז במחט. לכן כשאין דם, ודאי שלאחר שחיטה.

The Gemara asks: But in what way is this case different from all other perforations, where even though there is no blood on the wound the Master deems the animal a tereifa? The Gemara responds: There, in all other cases, there is nothing to which the blood can attach. Even if the wound had bled, the blood would be reabsorbed into the flesh. Here, since there is a needle, it follows that if it is the case that the perforation occurred before slaughter, blood from the wound would have attached to the needle. Accordingly, if there is no blood on the needle, it is certain that the perforation occurred after slaughter.

אמר רב ספרא לאביי: ראה אדוני תלמיד חכם זה שבא מארץ ישראל, ואמר ״רב עוירא שמי״, וסיפר: מעשה ובאה לפני רבי מחט שנמצאה בעובי בית הכוסות מצד אחד בלבד — וטרפהּ! (וזה כנגד הברייתא, שמצד אחד כשרה.) שלח אביי לקרוא לו ולא בא; הלך אביי אליו. היה רב עוירא עומד על הגג; אמר לו אביי: ירד נא אדוני; לא ירד, עלה אביי אליו. אמר לו: אמור לי כיצד היה גוף המעשה?

The Gemara relates that Rav Safra said to Abaye: Did the Master see a Torah scholar who came from the West, Eretz Yisrael, and said: My name is Rav Avira? He said that there was an incident that came before Rabbi Yehuda HaNasi involving a needle that was found in the thickness of the reticulum protruding from only one side, and he deemed the animal a tereifa. Abaye sent a message to Rav Avira calling for him to come and explain the matter, since this contradicts the baraita that states that the animal is a tereifa only if the needle protrudes from both sides. Rav Avira did not come before him, so Abaye went before Rav Avira. Rav Avira was standing on the roof. Abaye said to him: Let Master descend and come, but Rav Avira did not descend. Abaye ascended to him and said to him: Say to me, what were the circumstances of the incident itself?

אמר לו רב עוירא: ״מפטיר כנסיות״ אני (ממונה על סדרי בית המדרש), ועמדתי למעלה לפני רבי. רב הונא ציפוראה ורבי יוסי מדאה ישבו לפניו, ובאה לפני רבי מחט שנמצאה בעובי בית הכוסות מצד אחד; הפך רבי את הדופן ומצא עליה קורט דם מהצד החיצוני, וטרפהּ — ואמר: אם אין שם מכה, מניין קורט הדם? נמצא שזה היה נקב מפולש. אמר לו אביי: צער ציערת את האיש (אותי) בחינם! זוהי עצמה המשנה: ״המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ — טרפה״.

Rav Avira said to him: I am a director of assemblies in the study hall. I was standing above the Great Rabbi Yehuda HaNasi, and Rav Huna of Tzippori and Rabbi Yosei of Media were sitting before him, and a needle came before Rabbi Yehuda HaNasi that was found in the thickness of the reticulum protruding from one side, i.e., the inside, and Rabbi Yehuda HaNasi turned the reticulum over and found a drop of blood on the outside, parallel to the wound on the inside, and he deemed the animal a tereifa. And he said: If there is no wound on the outside there as well, from where is this drop of blood? Abaye said to Rav Avira: He caused that man trouble needlessly, i.e., you troubled me for no reason. This is nothing more than the mishna, which states that an animal is a tereifa if the omasum or the reticulum was perforated to the outside.