מפת הסוגיא — חולין ל׳Sugya map — Chullin 30

רב: השוחט סימן בשניים-שלושה מקומות (ובסך הכול חתך את השיעור הדרוש) — שחיטתו כשרה. אך שמואל השיב לרב יהודה: אנו דורשים ״שחיטה מפורעת״ — חיתוך גלוי וברור — וכאן אין כזה.

§ Rav Yehuda said that Rav said: One who cuts a siman in two or three places on the neck, and together the cuts constitute the requisite measure of slaughter, his slaughter is valid. Rav Yehuda adds: When I stated this halakha before Shmuel he said to me: We require a clear and obvious slaughter and in the case of cuts in two or three places there is no obvious slaughter.

גם ריש לקיש סובר שצריך שחיטה מפורעת, שכן דרש: מניין שהשחיטה צריכה להיות גלויה? מן הפסוק ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם״ — כשם שחץ נכנס בגלוי, כך השחיטה צריכה להיות ברורה וניכרת.

And Rabbi Shimon ben Lakish also holds that we require a clear and obvious slaughter, as Rabbi Shimon ben Lakish says: From where is it derived that slaughter must be clear and obvious? As it is stated: “Their tongue is a sharpened [shaḥut] arrow, it speaks deceit; one speaks peaceably to his neighbor with his mouth, but in his heart he lays wait for him” (Jeremiah 9:7). Just as an arrow clearly enters one part of the body, so too, the slaughter [sheḥita] must be clear and obvious.

ר׳ אלעזר מקשה ממשנה: שניים האוחזים בסכין ושוחטים, אפילו אחד מלמעלה ואחד מלמטה — שחיטתם כשרה. ולשיטת שמואל וריש לקיש: מדוע? הרי אין כאן שחיטה מפורעת (כל אחד חותך במקום אחר)!

Rabbi Elazar raises an objection from a mishna (30b): If two people are grasping a knife and slaughtering one animal, even if each is holding a knife and slaughtering one above and one below, with each one slaughtering at a different point in the neck, their slaughter is valid. But why is the slaughter valid according to the opinions of Shmuel and Rabbi Shimon ben Lakish? There is no clear and obvious slaughter, as each is cutting a different part of the neck.

ר׳ ירמיה תירץ: המשנה עוסקת בסכין אחד ושני אנשים האוחזים בשני קצותיו — ויוצא חתך אלכסוני אחד מלמעלה למטה, שהוא שחיטה מפורעת.

Rabbi Yirmeya said to Rabbi Elazar: The mishna is referring to a case with one knife and two people, each holding one end of the knife, resulting in a single diagonal incision from above to below.

ר׳ אבא הקשה: אם כן, מדוע הברייתא אומרת ״אין חוששין שמא יטרפו זה על זה״? — אם המשנה בשתי סכינים ושני אנשים, מובן: היה מקום לחשוש שכל אחד יסמוך על חברו ולא יחתוך את הרוב, ומשמיענו שאין לחשוש.

Rabbi Abba said to Rabbi Yirmeya: If so, is this what is taught in that regard in a baraita commenting on that mishna: One need not be concerned that perhaps each will render the animal a tereifa due to the other? Granted, if you say that the mishna is referring to a case of two knives and two people it works out well, lest you say: Let us be concerned that perhaps each will rely on the other that he will perform the slaughter properly, and neither will this one come to execute the cut on the majority of the simanim, nor will that one come to execute the cut on the majority of the simanim. Therefore, the tanna teaches us that one need not be concerned.

אבל אם המשנה בסכין אחד ושני אנשים — אז במקום ״שמא יטרפו זה על זה״ הברייתא הייתה צריכה לומר ״שמא ידרוסו זה על זה״ (שאחד מושך לכאן ואחד לכאן ויבואו לדרוס).

But if you say that the mishna is referring to a case of one knife and two people, that statement in the baraita should not have said: One need not be concerned that perhaps each will render the animal a tereifa due to the other; it should have said: One need not be concerned that because one is pulling in one direction and one is pulling in the other, perhaps each will cause the other to press the knife and thereby invalidate the slaughter.

ר׳ אבין השיב: תַּקֵּן את גרסת הברייתא — לְמַד ״אין חוששין…״ (וההמשך בקטע הבא).

Rabbi Avin said to him: Teach: One need not be concerned

…שמא ידרוסו זה על זה — כלומר נְסַח את הברייתא כך שתתאים למקרה של סכין אחד ושני אנשים.

that perhaps each will cause the other to press the knife.

ר׳ אבין מקשה מברייתא: שחט את הוושט למטה ואת הקנה למעלה, או להפך — שחיטתו כשרה. מדוע? הרי אין כאן שחיטה מפורעת (כל סימן במקום אחר)!

Rabbi Avin raises an objection from a baraita: If one slaughtered, i.e., cut, the gullet below on the neck and the windpipe above on the neck, or cut the gullet above on the neck and the windpipe below on the neck, his slaughter is valid. Based on this, Rabbi Avin asks: Why is the slaughter valid? But in that case there is no clear and obvious slaughter.

הוא עצמו הקשה והוא עצמו תירץ: אין מדובר בחיתוך בשני מקומות נפרדים, אלא בשחיטה אלכסונית ״כקולמוס״ — מתחיל גבוה בסימן אחד ויורד באלכסון, ובכך זו שחיטה אחת מפורעת.

He raises the objection and he resolves it. This baraita is not referring to cuts on two places on the neck; rather, it is referring to slaughter performed on a diagonal, like the point of a reed [kekulmos] fashioned into a writing utensil. The slaughterer begins cutting from the top of one siman and cuts diagonally downward so that when he reaches the second siman, the knife is lower down.

מעשה בשור שנשחט בשניים-שלושה מקומות: רב יצחק בר שמואל בר מרתא נכנס ולקח מן הבשר המשובח — בכך הראה שהשחיטה כשרה. אמר לו ר׳ זירא: לימדתנו, רבנו, שמשנתנו (שניים אוחזים בסכין) עוסקת אף בשני סכינים ושני בני אדם.

The Gemara relates: There was a certain bull that was slaughtered with cuts in two or three places in the simanim on its neck. Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta entered the store and took a cut of meat from the highest quality parts of the animal, thereby demonstrating that the slaughter was valid. Rabbi Zeira said to him: Our rabbi, you have taught us through your actions that the mishna: If two people are grasping a knife and slaughtering one animal, even one above and one below, is referring even to a case of two knives and two people who are each cutting the simanim at a different part of the neck with their knives.

רב: אם החביא (הֶחְלִיד) את הסכין בין סימן לסימן — תחב את הסכין בין הקנה לוושט — וחתך, השחיטה פסולה; אך אם החליד את הסכין תחת העור וחתך את שני הסימנים — כשרה.

§ Rav Yehuda says that Rav says: If one concealed the knife in the neck between one siman and the other siman, i.e., he inserted the knife between the windpipe and the gullet, and he severed the gullet first and then removed the knife and cut the windpipe, the slaughter is not valid. If one concealed the knife beneath the hide of the neck and then he cut both simanim, the slaughter is valid.

הגמרא מקשה: מה התחדש בדברי רב? כבר שנינו במשנה (לב ע״א): או שהחליד את הסכין תחת הסימן השני וחתכו — ר׳ ישבב אומר נבלה, ר׳ עקיבא אומר טרפה (שניהם מסכימים שאינה כשרה).

The Gemara asks: What is Rav teaching us? We already learn this halakha explicitly in a mishna (32a): Or if one cut one siman and concealed the knife beneath the second siman and severed it, Rabbi Yeshevav says: The animal is an unslaughtered carcass and imparts ritual impurity through contact with it and carrying it. Rabbi Akiva says: The animal is a tereifa, and although eating it is prohibited, it does not transmit ritual impurity. Both agree that the slaughter is not valid in the sense that it does not permit the consumption of the meat of the animal.

תירוץ: אילו רק מן המשנה, הייתי אומר שזה רק כשהחליד וחתך מלמטה למעלה, שאינו כדרך שחיטה; אבל מלמעלה למטה, שכן כדרך שחיטה — הייתי אומר שכשרה. לכן רב משמיענו שכל החלדה פוסלת.

The Gemara answers: If this halakha is learned from the mishna alone, I would say that this statement applies only in a case where one conceals the knife beneath the gullet and cuts it from below to above, i.e., from the nape to the front of the neck, because he did not perform the slaughter in the standard manner of slaughter. But if he cut the gullet from above to below, i.e., from the front of the neck to the nape, since he performed the slaughter in the standard manner of slaughter, say that the slaughter is valid. Therefore, Rav teaches us that with regard to any case where one conceals the knife during slaughter, his slaughter is not valid.

בחלק השני של דברי רב — ״תחת העור כשרה״ — בי רב (בית מדרשו של רב) מוסרים בנוסח אחר: ״תחת העור — איני יודע״ אם כשרה או פסולה.

The Gemara proceeds to analyze the second part of that which Rav Yehuda says that Rav says: If one concealed the knife beneath the hide of the neck and then he cut both simanim in the standard manner the slaughter is valid. The school of Rav say that Rav says that in a case where one conceals the knife beneath the hide and cuts the simanim of the animal, I do not know whether the slaughter is valid, or whether it is not valid because he concealed the knife during the slaughter.

נשאלה שאלה: לשיטת בי רב שאמרו ״תחת העור איני יודע״ — אם החליד תחת מטלית (בד שעל הצוואר), מה הדין? תחת צמר מסובך (פלוטר על צוואר הכבש), מה הדין? תֵּיקו — הספקות נותרו ללא הכרעה.

A dilemma was raised before the Sages: According to the opinion of the school of Rav, who say: Beneath the hide, I do not know, if one concealed the knife beneath a cloth that is around the animal’s neck, what is the halakha? If one concealed the knife beneath tangled wool on the neck of a sheep, what is the halakha? The Gemara concludes: These dilemmas shall stand unresolved.

רב פפא שואל: אם החליד את הסכין רק בחיתוך מיעוט הסימנים (ואת הרוב חתך כדרכו), מה הדין? תֵּיקו — הספק נותר ללא הכרעה.

Rav Pappa raises a dilemma: If one concealed the knife in cutting the minority of the simanim and cut the majority of the simanim in the standard manner, what is the halakha? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

משנה: השוחט שני ראשים כאחד — שחיטתו כשרה. שניים האוחזים בסכין ושוחטים, אפילו אחד למעלה ואחד למטה — כשרה. התיז את הראש בבת אחת (חתך הכול בתנופה אחת, לא בדרך משיכה) — פסולה. היה שוחט (במשיכה) ובסוף התיז את הראש בבת אחת — אם אורך הסכין כמלוא רוחב הצוואר, כשרה.

MISHNA: With regard to one who slaughters by cutting two animals’ heads simultaneously, his slaughter is valid. If two people are grasping a knife and slaughtering one animal, even if each is holding a knife and slaughtering one above and one below, with each one slaughtering at a different point in the neck, their slaughter is valid. If one decapitated the animal in one motion and did not slaughter the animal in the standard manner of drawing the knife back and forth, the slaughter is not valid. In a case where one was in the process of slaughtering the animal in the standard manner and he decapitated the animal in one motion, if the length of the knife is equivalent to the breadth of the animal’s entire neck, the slaughter is valid.

היה שוחט והתיז שני ראשים בבת אחת — אם אורך הסכין כמלוא צוואר אחד, כשרה. במה דברים אמורים (ששיעור הסכין קובע)? כשהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך (תנועה אחת בלבד); אבל אם הוליך והביא (משיכה הלוך ושוב), אפילו סכין קצרה ביותר, ואפילו איזמל — כשרה.

If one was in the process of slaughtering two animals simultaneously, and he decapitated two heads in one motion, if the length of the knife is equivalent to the breadth of an entire neck of one of the animals, the slaughter is valid. In what case is this statement, that one must be concerned about the length of the knife, said? It is when one drew the knife back and did not draw it forth, or drew it forth and did not draw it back; but if he drew it back and forth, even if the knife was of any length, even if he slaughtered with a scalpel [be’izemel], the slaughter is valid.

גמרא: מניין לנו דין זה (שהתזה בבת אחת פסולה)? אמר שמואל: מן הפסוק ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם״ — כשם שהחץ נורה במשיכת המיתר, כך השחיטה צריכה להיעשות במשיכה ולא בדריסה או בהכאה.

GEMARA: The mishna stated: If one decapitated the animal in one motion, the slaughter is not valid. The Gemara asks: From where is this matter derived? Shmuel said: It is derived from a verse, as the verse states: “Their tongue is a sharpened [shaḥut] arrow, it speaks deceit” (Jeremiah 9:7). Just as an arrow is propelled by drawing back the bowstring, so too, slaughter [sheḥita] must be performed by drawing the knife across the animal’s neck and not by pressing the knife or striking the neck with the knife.

תנא דבי ר׳ ישמעאל: ״ושחט״ — אין משמעו אלא ״ומשך״; וכן ״זָהָב שָׁחוּט״ (זהב מרודד ומלוטש), ואומר ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם״ — בכולם השורש שח״ט מורה על משיכה.

Likewise, the school of Rabbi Yishmael taught: The verse states: “And he shall slaughter [veshaḥat] the young bull before the Lord” (Leviticus 1:5). The term “veshaḥat” means nothing other than: And he shall draw the knife across the neck of the animal. And similarly, the verse states: “And King Solomon made two hundred targets of drawn [shaḥut] gold” (I Kings 10:16), meaning gold that is smoothed in the manner of goldsmiths. And the verse states: “Their tongue is a sharpened arrow, it speaks deceit” (Jeremiah 9:7).

מדוע צריך גם את הפסוק הנוסף (״ואומר״)? שמא תאמר ״זָהָב שָׁחוּט״ פירושו זהב שנטווה דק כחוט (ולא משיכה) — לכן בוא ושמע מ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם״, שָׁחוּט שם הוא במובן משיכה, כמיתר הקשת.

The Gemara asks: What is the purpose of citing the additional verse introduced with the term: And the verse states? The Gemara answers: And if you would say that the term “drawn [shaḥut] gold” means that the gold was spun like soft thread [keḥut], come and hear: “Their tongue is a sharpened [shaḥut] arrow.” In this verse, shaḥut means drawn like the bowstring that propels an arrow, and is not a reference to thread.

רבא היה בודק את החץ עבור ר׳ יונה בר תחליפא (שלא יהיו בו פגימות), ושחט בו עוף תוך כדי שהעוף פורח. ומקשים: שמא נעשתה כאן חלדה (החץ נחבא וחתך הסימנים מאחור לפנים)? משיבים: אנו רואים… (וההמשך בקטע הבא).

The Gemara relates: Rava would examine the arrow for Rabbi Yona bar Taḥlifa to ensure that there were no notches in it. And Rava shot the arrow and slaughtered a bird with it as it was flying. The Gemara challenges: And perhaps when the arrow cut the bird’s neck it performed an inverted slaughter, with the arrow concealed in the neck, and cut the simanim from back to front. The Gemara responds: We see

…שהנוצות שבחזית הצוואר נפרמו (נקרעו) על ידי החץ — סימן ברור שהשחיטה נעשתה מלפנים, ולא חלדה.

that the feathers at the front of the neck were unraveled by the arrow, a clear indication that slaughter was performed from the front of the neck.

קושיה נוספת: הרי דם העוף טעון כיסוי בעפר! ואם תאמר שכיסו אותו אחר כך — הרי אמר ר׳ זירא בשם רב: השוחט צריך לתת עפר למטה ועפר למעלה, שנאמר ״וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר״ (לא ״עפר״ אלא ״בעפר״, בתוך העפר) — כיצד היה עפר מתחת מוכן מראש?

The Gemara notes another difficulty encountered in the slaughter of a flying bird with an arrow. But doesn’t the bird’s blood require covering with earth? And if you would say that Rabbi Yona bar Taḥlifa covers the blood, but doesn’t Rabbi Zeira say that Rav says: In fulfilling the mitzva of covering the blood, one who slaughters an undomesticated animal or bird must place earth beneath the blood and earth above it, as it is stated: “He shall spill its blood, and cover it in earth” (Leviticus 17:13). It is not stated: Cover it with earth, but rather “in earth.” This teaches that one who slaughters must place earth beneath the blood and earth above the blood, so that the blood will be within the earth.

תירוץ: ר׳ יונה בר תחליפא היה מזמין מראש את עפר כל הבקעה (הפיתקא) לפני יריית החץ — והוא משמש כעפר התחתון, ועליו מכסה לאחר מכן בעפר נוסף.

The Gemara answers that Rabbi Yona bar Taḥlifa would designate for himself the earth of the entire valley [patka] before shooting the arrow. That earth would serve as the layer of earth beneath the blood and he would proceed to cover the blood with another layer of earth.